כאשר אדם מיטיב או מקלקל, הרמח״ל מתאר הנהגה שבה מעשיו משפיעים על מה שיקבל. כיצד תיתכן הנהגה שתכליתה טובה לכל הבריות? ההבחנה של דעת תבונות בין משפט לאהבה מוליכה לשאלה על העתיד: האם השינוי מגיע עד עקירת היצר, או שהוא מעניק לאדם תנאים טובים יותר להשתמש בבחירתו?
האזינו לשיעור וקראו את המאמר והשאלות לעיון בסימן קנ״ב.
איך מעשי האדם משפיעים על ההנהגה?
במידת המשפט, אדם יכול לעשות טוב או רע, וההשגחה מגיבה בהתאם למעשיו. בסימן קנ״ב של דעת תבונות מתאר רבי משה חיים לוצאטו (הרמח״ל) גם את הנהגת האהבה, שבה הקב״ה מוליך את הבריאה אל הטוב מכוח רצונו.
״למעני למעני אעשה״
הרב ערוסי מדמה את מידת המשפט למכשיר רגיש שהתגובה שלו משתנה לפי ההתנהגות שהוא קולט. כשמשנים את ההתנהגות, משתנה התגובה. הוא מסייג במפורש שזהו דימוי מן הדמיון. הוא ממחיש את התלות בין המעשה לתגובה בלבד.
מה משתנה כשהיעד הוא טוב לכל הבריאה?
במבט של מידת האהבה, הרב ערוסי מייחס לרמח״ל הנהגה המכוונת למצב שבו היצר ייעקר. לפי הקריאה הזאת, עקירת היצר מסלקת את מה שמפריע לאדם להגיע למצב שאליו הקב״ה מכוון אותו. כל עוד האדם חי תחת הנהגת המשפט, מצבו תלוי במעשים, והרב מבחין בין מה שתלוי במעשי הכלל ובין מה שתלוי במעשי היחיד.
לפי קריאת הרב ערוסי ברמב״ם, חברה שבה מצויים שפע ודעת מאפשרת לרבים להתעלות. בחירת היחיד מוסיפה לפעול גם בתנאים האלה. לכן עדיין ייתכנו רשעות ובורות, אף כשהן אינן הכוח המוביל בחברה.
מה משתנה כאשר פוחתים הגורמים למריבה?
שלוש דעות על המריבה בין קין להבל מסייעות לבודד שלושה גורמים לעימות. המאבק על האדמה ועל הבגדים ממחיש מחלוקת כלכלית, המריבה על האישה ממחישה עימות סביב יחסים, והמחלוקת על מקום המקדש ממחישה מתח דתי. בקריאה שמציג הרב ערוסי, שפע כלכלי וריבוי הדעת עשויים להחליש את הגורמים האלה. ההקלה בתנאים מפחיתה את המתח ומשאירה לאדם את האחריות לבחירתו.
ההבדל נוגע גם ליחס בין עתיד העולם ובין חיי העולם הבא. לפי הרמב״ם בקריאת הרב ערוסי, חיי העולם הבא הם חיי הנשמה של כל אדם אחרי מותו. התגלות גדולה עשויה לעורר ציבור שלם לשוב לאמונה, כפי שהרב מדגים מנסי מצרים. תפקידה בדוגמה הוא לעורר, והעולם מוסיף להתקיים גם אחרי גילוי כזה.
להמשך עיון ביסוד ההבחנה בין אור לחושך בסימן קנ״ב
שאיפת הבריאה לטוב משותפת לשתי הקריאות. השאלה המבדילה ביניהן היא אם הטוב העתידי יבוא עם עקירת היצר, או עם מציאות שבה האדם יכול לבחור בטוב בתנאים המסייעים לו הרבה יותר.
מה ההבדל בין הנהגת המשפט להנהגת האהבה בסימן קנ״ב?
בהנהגת המשפט היחס לאדם נקבע בהתאם למעשיו, וקיימת אפשרות לטוב ולרע. בהנהגת האהבה, כפי שהרמח״ל מתאר אותה בסימן קנ״ב, הקב״ה מנהיג מכוח רצונו בטובת הבריאה ומשפיע עליה שפע המקדש אותה.
מה ממחיש משל המכשיר הרגיש ומה גבולו?
המכשיר שבמשל ממחיש את הזיקה בין מעשיהם של בני האדם ובין התגובה שהם מקבלים במידת המשפט. מדובר בדימוי מן הדמיון, והוא מתאר את יחס התגובה למעשה. אין להסיק ממנו דבר על מהות האל או על דרך פעולתו.
מה מוסיפה עקירת היצר להנהגת האהבה לפי הקריאה ברמח״ל?
עקירת היצר מסלקת את הגורם המפריע לאדם להגיע אל הטוב שאליו מוליכה הנהגת האהבה. לפי קריאת הרב ערוסי ברמח״ל, השינוי חל במציאות שבה בני האדם פועלים ומאפשר לבריאה להגיע למצב שאין בו מקום לרע.
האם תנאים טובים בימות המשיח מבטלים את הבחירה לפי הרמב״ם?
לפי הקריאה בשיטת הרמב״ם שמציג הרב ערוסי, תנאים טובים מסייעים לרבים להתעלות ומשנים את מה שנעשה מרכזי בחברה. הם משאירים לכל אדם את יכולת הבחירה, ולכן עדיין ייתכנו בורות ורשעות.
מה מלמדות הדעות על מריבת קין והבל ביחס לעימותים בעולם מתוקן?
הדעות ממחישות מניעים שונים לעימות: בעלות ופרנסה, יחסים, ומחלוקת דתית. לפי ההסבר של הרב ערוסי, רווחה וריבוי דעת עשויים להחליש את המניעים האלה ולהקל על הבחירה בטוב.
כיצד מבחינה הקריאה ברמב״ם בין שיפור העולם ובין חיי העולם הבא?
לפי הקריאה בשיטת הרמב״ם שמציג הרב ערוסי, שיפור תנאי החיים וגילויים המעוררים לאמונה מתרחשים בעולם הזה. חיי העולם הבא הם חיי נשמתו של כל יחיד אחרי מותו, בלי חיי גוף.