אם הזמן שייך לעולם הנברא, מה פירוש לומר שה׳ רצה לברוא אותו ״אז״? בסימן קט״ז של ״דעת תבונות״ רבי משה חיים לוצאטו (הרמח״ל) מברר את הגבול של המושגים כוח ופועל. הרב רצון ערוסי קושר את הגבול הזה לקושי לתאר את הבריאה בלי לייחס שינוי לרצון האלוהי.
הלימוד בסימן קט״ז מתחיל בתוך דיון שכבר מתנהל. לקראת סוף ההקלטה נשמע קטע נפרד על מנהגי סעודת חתן.
האזינו להבחנה בין התהוות מדורגת של העולם לבין שינוי ברצון הבורא.
מה פשר השאלה ״מתי נברא העולם״?
כשאומרים שהעולם נברא בשעה מסוימת, מתגנבת ללשון ההנחה שכבר היה זמן שבו אפשר למקם את הבריאה. אם הזמן הוא חלק מן העולם, כפי שנאמר בדיון, שימוש כזה במילה ״מתי״ מניח מראש את מה שצריך להסביר. השאלה מחדדת את הגבול של השפה. המושגים שבהם מתארים תהליכים בתוך העולם אינם נותנים לנו ידיעה על מציאות הבורא.
הרב ערוסי מדגים את הקושי בעזרת המשקל. מה שמוכר לאדם מן הארץ נראה לו מובן מאליו, אף שכבר בתוך העולם תנאים שונים משנים את חוויית המשקל. המשל מבהיר עד כמה ההרגל מכוון את המחשבה. במים ובחלל אפשר להשוות תנאים בתוך הבריאה. כלפי הבורא הדיון מציב גבול עמוק יותר, שאין לאמוד באמצעות היחסים המוכרים לנו.
מתי יש מקום לדבר על כוח ופועל?
ואין להזכיר לא כח ולא פועל, שיתחייב מזה המצא כל היחס הנמצא בין הכח והפועל.
רמח״ל, דעת תבונות, קט״ז
הקושי ביציאה מן הכוח אל הפועל הוא בהנחה שהעולם היה כלול במציאות האלוהית ככוח שמוכרח לצאת לפועל. הרמח״ל מבחין בין אותה הנחה לבין יכולת לדבר על כוח ופועל בתוך הבריאה. מציאות הכוח ומציאות הפועל שתיהן מחידוש הבריאה. העולם יכול להתהוות בשלבים כפי שגזרה חכמת הבורא. השלבים מתארים את התהוות העולם, והם אינם צריכים לשמש תיאור של שינוי ברצון האלוהי.
הכרח וחוקיות מול רצון
בביאור הרב ערוסי, ההבדל בין הרמח״ל לבין ההסבר המיוחס למאמיני הקדמות הוא מעמדו של הרצון. אם הכוח נתפס כחלק ממציאות הבורא והתגשמותו נמשכת ממנו מאליה, ההתהוות נעשית הכרח טבעי. לפי הקריאה ברמח״ל, גם האפשרות להתהוות וגם סדר התהוותה בפועל בכלל מה שנברא ברצון. העובדה שבריאה מתנהלת בסדר קבוע אינה מכריעה שהבריאה עצמה מוכרחת.
מה מוסיפה האמירה שהעולם תלוי ברצון?
הרב ערוסי מבחין בין רצון אנושי, שיכול להשתנות כשהאדם לומד דבר שלא ידע, לבין הרצון האלוהי, שאין לתאר אותו כהתחדשות של ידיעה או העדפה. לכן ההבדל בין חוקיות הכרחית לחוקיות התלויה ברצון נוגע גם לקיום העולם בהווה. בקריאת הרב ערוסי, העולם תלוי בבורא בעצם קיומו ובהתפתחויותיו. בתוך יחס זה מובנת גם משמעות הבחירה האנושית ועמידתה בדין.
משל המכשיר המשוכלל ממחיש כיצד מערכת המסודרת מראש עשויה להגיב בדרכים שונות לנסיבות שונות. הרב ערוסי מסייג כאן במפורש: במכשיר פועלים כמה כוחות, ואילו חלוקה לכוחות היא חלק מן המשל בלבד. אפשר ללמוד ממנו כיצד סדר עקבי מאפשר תגובות שונות. את מציאות הבורא אי אפשר להסביר לפי הרכבו של מכשיר.
סימן קט״ז מאפשר להשתמש בכוח ובפועל כדי לתאר את גיבוש העולם שנברא. הזמן ושלבי ההתפתחות שייכים לבריאה, וגזירת החכמה המסדרת אותם אינה תנודה ברצונו של הבורא.
למה קשה לשאול מה היה בזמן שלפני בריאת העולם?
השאלה מניחה שהזמן קיים בנפרד מן העולם כך שאפשר למקם את ראשיתו על רצף מוקדם יותר. בדיון הזמן מתואר כשייך לבריאה עצמה. לכן ״לפני״ משמש לשון אנושית, והשימוש בו עדיין אינו מסביר מה משמעות הקדימה במקרה הזה.
מדוע הרמח״ל שולל כוח ופועל כתיאור של הבורא?
הרמח״ל שולל תיאור שבו במציאות הבורא יש דבר בכוח שמוכרח להתגשם. תיאור כזה מעביר לבורא יחס שמוכר מן העולם הנברא ותולה בו את הכרח התהוות העולם. סימן קט״ז מייחס את חידוש הכוח והפועל לבריאה.
באיזה מובן אפשר לומר שהעולם נברא בכוח ואחר כך בפועל?
אפשר לדבר על בריאה בכוח ואחר כך בפועל כאשר מתארים את סדר ההתהוות שנקבע לעולם. לפי הרמח״ל גם מציאות הכוח וגם גיבושו בפועל נכללים בחידוש הבריאה. ההדרגה מתארת את מה שמתרחש בעולם. דעת תבונות, קט״ז.
מדוע התהוות הדרגתית של העולם אינה מלמדת על שינוי ברצון האלוהי?
ההדרגה היא צורת קיומו של העולם כפי שגזרה חכמת הבורא. הדבר המתגבש בשלבים הוא העולם. בקריאת הרב ערוסי ברמח״ל, אין צורך להניח רצון אחר בכל שלב כדי להסביר מדוע התוצאה מתגבשת בזמנים שונים.
מה מסביר משל המשקל ומה גבול ההשוואה שלו?
משל המשקל מסביר מדוע תנאים שנראים מובנים מאליהם בארץ אינם בהכרח מתאימים לתיאור תנאים אחרים. במים ובחלל ההבדלים עדיין ניתנים להשוואה בתוך העולם. ביחס לבורא משמש המשל רק להמחשת ההרגל להשליך מושגים מוכרים אל מקום שתחולתם בו לא הובררה.
האם חוקיות שבה העולם מתנהל הופכת את עצם הבריאה להכרחית?
חוקיות העולם מתארת את הסדר שבו דברים מתרחשים לאחר שנבראו. בקריאת הרב ערוסי בסימן קט״ז, גזירת החכמה יכולה לקבוע סדר התהוות בלי שהעולם יתחייב מאליו ממציאות הבורא. החידוש הוא שהכוח וסדר מימושו שניהם חלק מן הבריאה.
איך מסביר משל המכשיר תגובות שונות בלי לייחס לבורא שינוי רצון?
מכשיר משוכלל עשוי להגיב בדרכים שונות לפי הנסיבות גם כשהסדר המאפשר את התגובות כבר קיים. הרב ערוסי משתמש בדוגמה כדי להמחיש שהבדל בתוצאה אינו מחייב שינוי ברצון. במכשיר יש כמה כוחות נפרדים, והרב מסייג שפרט זה שייך למשל בלבד.
למה חשוב להבחין בין חוקיות עצמאית לבין חוקיות התלויה ברצון הבורא?
בקריאת הרב ערוסי, חוקיות התלויה ברצון הבורא מתארת עולם שקיומו והתפתחותו נשענים עליו בכל עת. ההבחנה נוגעת גם למקומו של האדם. במסגרת הזאת יש משמעות לבחירה, לדין ולתגובה למעשיו, מעבר לתיאור האדם כחלק ממערכת טבעית בלבד.