אב יכול להגיב לבנו מתוך העלבון שלו, או לשאול תחילה איזו תגובה תועיל לבן. הרב רצון ערוסי נעזר בהבדל הזה כדי לקרוא את משל האב והבן בדעת תבונות. המשל בוחן איך אהבה וגערה יכולות לכוון לטובת האדם, וכיצד להבין ביטויים של שמחה ועצב כלפי הבורא.
האזינו לשיעור ועיינו במאמר ובשאלות להעמקה.
כיצד אהבה ניכרת גם בשעת קלקול?
בסימן ק״ל של דעת תבונות, רבי משה חיים לוצאטו (הרמח״ל) מתאר את יחס הבורא לישראל בעזרת יחס אב לבנו. כשהאב רואה את בנו מתקדם, הוא שמח לסייע לו להמשיך. כשהבן מקלקל, האפשרות שהאב מסתיר פניו או גוער בו עדיין יכולה להשתייך ליחס האהבה. זו השאלה שמעביר הרמח״ל מן התכלית המשותפת של חלקי הבריאה אל מקומם של מעשי ישראל בהנהגה.
״הקב״ה עם ישראל הוא כאב אל בנו״
מה קובע אם גערה תועיל?
הרב ערוסי מתאר שני דפוסי תגובה. הורה שמעמיד את תסכולו במרכז עלול להתפרץ גם כשהתגובה לא תועיל לבן. הורה שמעמיד את טובת הבן במרכז בוחן אם נכון לקרב, אם נחוצה גערה מבוקרת, או אם תגובה אחרת תאפשר תיקון.
גבול המשל עובר בשאלה מה מבקשת התגובה להשיג. תסכול אנושי עשוי להסביר התפרצות של הורה. גערה או הטבה ביחס לבורא מתבארות בקריאת הרב ערוסי לפי מה שהן עושות בנבראים.
עד היכן מגיעה ההקבלה לרמב״ם?
לפי קריאת הרב ערוסי ברמב״ם, לשון כגון ״ריח ניחוח״ יכולה להוליך את האדם לשלמותו, ואין לפרשה כתוספת או כשינוי בבורא. כך הוא מציע לקרוא גם את לשון השמחה והעצב בסימן ק״ל. ההקבלה נוגעת לדרך ההסברה ולשלמות הבורא, ואת עומק ההבדל בין שתי השיטות הוא משאיר להמשך העיון.
משל האב והבן מבהיר כיצד הטבה ותגובה מתקנת יכולות לכוון לאותה תכלית. ההתבוננות בתכלית הזאת מעבירה את מרכז העיון אל טובת הנברא ואל האפשרות לתקן את דרכו.
למה הרמח״ל משתמש במשל אב ובנו לתיאור יחס הבורא לישראל?
המשל מראה כיצד יחס של אהבה יכול להביא גם לסיוע והטבה וגם לתגובה על קלקול. הוא מאפשר להבין את הזיקה שסימן ק״ל יוצר בין מעשי ישראל להארת פנים או להסתר.
מה מבדיל בין גערה הנובעת מתסכול לגערה המכוונת לטובת הבן?
גערה הנובעת מתסכול נותנת פורקן להורה. גערה מכוונת נבחרת לפי התועלת לבן. לעיתים ההורה יבחר דווקא בקירוב, לפי מה שעשוי לאפשר תיקון.
כיצד יכולה הטבה לבן להשתייך לאותה תכלית של גערה?
שתיהן יכולות לכוון להתקדמות הבן. הטבה מעודדת ומסייעת לו, ותגובה מבוקרת על מעשה מקולקל יכולה לעזור לו לשנות את דרכו.
מה מסייגת המילה ״כביכול״ בתיאור השמחה והעצב?
המילה ״כביכול״ מסייגת את ההשוואה לרגשות אנושיים. הרב ערוסי משתמש במשל כדי להסביר מה משתנה ביחס המתגלה לנבראים ובתוצאות מעשיהם.
כיצד הביטוי ״ריח ניחוח״ מובן לפי הקריאה ברמב״ם?
לפי קריאת הרב ערוסי, הביטוי מדריך את האדם ומתאר את ערך מעשהו בלשון המובנת לו. הוא נוגע בהתקדמותו של האדם אל השלמות, ושלמות הבורא עומדת לעצמה.
מה אפשר ללמוד מן ההקבלה בין הרמח״ל לרמב״ם בסימן ק״ל?
ההקבלה מסייעת לקרוא את תיאורי ההנהגה כלשון המובילה את השומע להבנת טובת הנבראים. הרב ערוסי מציג את הקרבה הזאת ומשאיר להמשך בירור את ההבדלים בין השיטות.