כאשר יעקב שואל ״למה הרעותם לי״, הוא רואה את ההתרחשויות מתוך צער הפרידה מיוסף. המדרש מתאר באותו זמן מהלך נסתר של המלכת יוסף במצרים. הרב רצון ערוסי קורא את המדרש עם הרמח״ל ובוחן מה אפשר ללמוד מכך על ההשגחה בשעה שהמשפט אינו גלוי.
ההקלטה שבידינו מסתיימת באמצע הדיון על עשרת השבטים.
האזינו לעיון בסיפור יוסף ובהשגחה שבנסתר.
מה רואה יעקב כשהוא שואל ״למה הרעותם לי״? את הפרידה מיוסף ואת המצוקה שמביאה המשפחה לפתחה של מצרים. ב״דעת תבונות״, רבי משה חיים לוצאטו (הרמח״ל) מביא את המדרש המעמיד מול תלונתו של יעקב את מה שעדיין נסתר ממנו: יוסף עולה למלוכה במצרים.
אמר הקב״ה, אני עוסק להמליך בנו במצרים, והוא אומר, ״למה הרעותם לי״.
כיצד אפשר לבקר את לשונו של יעקב?
הרב ערוסי רואה בחומרת לשון המדרש ביטוי ליכולת לבחון מעשה או אמירה גם של אחד מאבות האומה. הוא מביא כדוגמה נוספת את ביקורת הרמב״ן על יחס שרה להגר. הביקורת ממוקדת במעשה. יעקב נשאר צדיק ואב מאבות האומה, והשאלה על לשונו נשארת ראויה לעיון.
מה אפשר להבין מן הצער שקדם לעליית יוסף?
יעקב מצטער על פרישת יוסף, ובאותה עת נרקמת הדרך שבה יוסף יוכל לכלכלו. הרמח״ל מציג זאת כדוגמה לטובה המתהווה מתוך עצה נסתרת. במשל הלידה, הרב ערוסי ממחיש כיצד צער יכול להקדים שמחה וללוות את הדרך אליה. הדוגמה מסבירה את הקשר האפשרי בין שלבי המהלך, בלי לגלות מראש מה יבוא אחריהם בכל מקרה.
הרמח״ל מביא את מאמר חז״ל על מתנות שניתנו על ידי ייסורים. בדיון נשאלת השאלה אם ישראל יוותרו בקלות על תורה או על ארץ ישראל לאחר שניתנו בדרך הזאת. כך נעשית שאלת הייסורים גם שאלה על היחס למתנה שנקנתה בקושי.
מה פירוש ״משפט נסתר״ בגלות מצרים?
המשפט יכול להיות נסתר כאשר אין רואים את פעולתו המנקה את הרע. ההסתר מתאר מה גלוי לעיני האדם בשלב הזה. לפי הרמח״ל, גם אז ההשגחה פועלת.
גלות מצרים ממחישה כיצד מה שנראה ככישלון גמור עשוי להשתלב במהלך רחב יותר. הרב ערוסי מציע לחשוב על מצב שבו המשפחה הייתה נשארת במצרים בתנאי רווחה וחופש. בתנאים כאלה ייתכן שהקריאה לצאת הייתה נתקלת בהתנגדות. זהו תרחיש המשמש לבירור האפשרות שהקושי במצרים עורר נכונות לצאת ממנה.
המדרש על יעקב ויוסף מבחין בין מה שנראה לאדם בשעת צערו לבין מה שעשוי להתברר בהמשך. בסימן קמ״ו הבחנה זו מסבירה כיצד ההשגחה יכולה לפעול גם בזמן שהמשפט נסתר.
מה ההבדל בין מה שראה יעקב לבין מה שמתאר המדרש?
יעקב ראה את הפרידה מיוסף ואת צרת המשפחה. המדרש מתאר במקביל את ההכנות להמלכת יוסף, שעתיד היה לסייע למשפחה במצרים. הרמח״ל משתמש בפער הזה כדי להמחיש כיצד הטובה יכולה להתהוות בשעה שהאדם רואה רק את הצער.
כיצד ביקורת על אמירה מתיישבת עם ההכרה בצדקותו של יעקב?
הביקורת מתייחסת ללשון שאמר יעקב באותו מעמד. ההכרה במעלתו ובמקומו כאב האומה עומדת בעינה. הרב ערוסי מביא גם את ביקורת הרמב״ן על יחס שרה להגר כדי להמחיש את אותה הבחנה.
מה ממחיש משל הלידה בהקשר של עצה נסתרת?
משל הלידה ממחיש שצער ושמחה יכולים להיות שלבים באותו מהלך. מן המשל אפשר להבין כיצד צער עשוי להקדים טובה, ובכל מקרה פרטי המהלך העתידי עשוי להישאר נסתר מן האדם.
מדוע גלות מצרים משמשת דוגמה לזמן שהמשפט בו נסתר?
בגלות מצרים השעבוד גלוי לעין, ודרך ההשגחה שמוליכה אל היציאה עדיין נסתרת. הרב ערוסי מעלה את האפשרות שהקושי בגלות עורר נכונות לצאת ממנה, נכונות שלא הייתה מובנת מאליה אילו היה לישראל טוב להישאר.
מה מלמד מאמר חז״ל על המתנות שניתנו על ידי ייסורים?
המאמר קושר בין המתנות לבין הדרך הקשה שבה התקבלו. בדיון מובאות התורה וארץ ישראל כדי להמחיש מדוע ישראל אינם מוותרים בקלות על דבר שנקנה בייסורים.