📖 הוגה על ידי הרב
🎤 מה מקור מנהג שמחת תורה, שהרי אינו מוזכר בדברי הרמב״ם?
גאוני בבל הקדמונים הנהיגו את המנהג לשמוח עם התורה, משום שביום זה מסיימים את קריאת התורה ומתחילים מחזור קריאה חדש.
✨ מהי השמחה המיוחדת בחג שמיני עצרת? הרי גם סוכות הוא „זמן שמחתנו”!
הייחודיות בשמיני עצרת בו אין סוכה ואין לולב ואז השמחה היא בקרבה לה׳. במלאות כל ימי החגים מתעלים ל— "נגילה ונשמחה בך”, בך - בתורתך! בך - באלודותך!
🕯️ השנה החג חל בשבת. האם עלינו להמתין לצאת שלושה כוכבים לפני הקידוש בערב החג?
לשיטתנו אין צורך להמתין לקידוש לצאת הכוכבים, זה משמעותי למי שיש לו צורך מיוחד לדוגמא שמירה בצבא או בבתי חולים. אך את הסעודה יש להתחיל מצאת הכוכבים.
🌿 יש מי שרוצים להמשיך לאכול בסוכה. האם הדבר אסור?
אין איסור לשבת בסוכה, אבל יש לפסול את הסוכה לפני כניסת החג והשבת למי שמעוניין לשבת בה בחג.
🏡 ואם זו פרגולה קבועה, שאנחנו אוכלים תחתיה כל השנה?
מאחר שהשתמשתם בה כסוכה בימי החג, הישיבה בה נראית כאיסור 'בל תוסיף', שאין להוסיף מצווה על מצוות שבעת ימי הסוכה שקבעה התורה. לכן עושים שינויים כגון שמניחים בה סירי בישול, או הניחו לפני השבת ניילון על הפרגולה.
📦 אפשר לקפל את סוכת הנצח ולהחזירה למחסן ביום שישי?
סמוך לסוף היום — כן.
🍋 ומה עם האתרוג? אפשר לאכול אותו בשבת של שמחת תורה?
כן. בבין השמשות של ליל שמחת תורה הוא כבר אינו מוקצה למצוותו ולכן ניתן לאכול אותו בשמחת תורה.
👏 בהקפות השמחה בבית הכנסת גדולה. האם מותר למחוא כפיים ולרקוד?
הרמב״ם ומרן השולחן ערוך אוסרים מחיאת כפיים וריקוד בשבת וביום טוב, משום שגזרו „שמא יתקן כלי שיר”. תיקון קטן בכלי נגינה עלול להיות מלאכה מן התורה, ולכן חכמים גזרו גם על הדברים המלווים את הנגינה.
👥 אבל אנחנו רואים קהילות שרוקדות ומוחאות כפיים בשמחת תורה
יש להן על מה לסמוך. התוספות כתבו היתר, והרמ״א ואחריו המשנה ברורה מביאים גם היתר לריקוד בשמחת תורה לכבוד התורה. אולם אצלנו יש לשמור על מנהגנו.
🙌 ואולי נמחא כפיים בשינוי?
אין זה מנהגנו, ואין לשנות מן המנהג. השמחה צריכה להיות סולידית ואצילית.
🚶 אז כיצד נשמח בהקפות בלי לרקוד?
מורינו הרב יוסף קאפח, תיאר את מנהג זקנינו: פוסעים שתיים־שלוש פסיעות ומכופפים מעט את הברכיים. שמחה מתונה ומכובדת, בלי קפיצות והשתוללות. בשיעור הבאנו גם אפשרות של הליכה בלבד במעגל. לא צריך להשתולל כדי לשמוח.
📜 ולמי שמחזיק את ספר התורה — על מה להקפיד?
מחזיק ספר התורה עליו להחזיקו בכבוד וביראה. גדולי ישראל יצאו נגד המקפיצים ספר התורה מעלה ומטה או זריקתו ותפיסתו כאילו היה חפץ של חול. בבית הכנסת הנהגתי שהנוטלים את ספר התורה יתעטפו בטלית, גם בליל שמחת תורה.
💬 כיצד להעיר למי שמוחא כפיים או רוקד בניגוד למנהגו?
בנחת, בחן ובאהבה. הערה בתקיפות עלולה לעורר התנגדות. צריך לדבר בדרך שבה הדברים יתקבלו.
📚 אם יש בבית הכנסת ספר תורה אחד כשר ואחד פסול. כדי לחסוך טורח ציבור, אפשר לקרוא את העליה של בראשית בספר הפסול?
לא. יש לגבאים להוציא את הספר הכשר מן הארגז מראש ולגלול אותו בזהירות במקומות הקריאה כעין אקורדיון, ויכסו את הספר בצורה מכובדת, כך שיהיה קל לעבור מ„וזאת הברכה” לבראשית ומבראשית למפטיר.
📖 מי שהחסיר פרשות בשניים מקרא ואחד תרגום — חייב להשלים עכשיו את כל השנה?
בדברי הרמב״ם החובה היא שבוע בשבוע: להשלים את הפרשה עם הציבור, בזמן שהציבור קורא אותה. אין צורך להשלים אחורה.
🍽️ אם הסעודה השלישית נמשכה עד אחרי צאת הכוכבים, האם נאמר „רצה והחליצנו” ו„יעלה ויבוא”?
לשיטתנו, לא זה ולא זה. עם זאת, פשטה ההוראה לומר „רצה והחליצנו”, ולגבי „יעלה ויבוא” יש אומרים שלא יאמר. לכן עדיף לברך ברכת המזון לפני השקיעה ולא להיכנס למחלוקת.
🌧️ מי שהתבלבל ואמר „ותן טל ומטר” במקום "משיב הרוח מוריד הגשם" לפני ז׳ בחשוון. האם עליו לחזור?
אינו חוזר, כי זהו זמן הגשמים. חז״ל דחו את הבקשה מפני עולי הרגלים.
⚖️ היום התחבורה מהירה יותר. מדוע לא מקדימים את בקשת הגשמים למוצאי שמחת תורה?
תקנה שתיקן בית הדין הגדול — רק בית הדין הגדול יכול לשנות אותה ולכן אין לשנות.
🏛️ האם מותר לאכול בתוך בית הכנסת בשמחת תורה לכבוד החג?
אסור לאכול בבית הכנסת.
📜 מקום שנהגו במשך שנים לאכול בבית הכנסת. האם המנהג מתיר זאת?
גם קהילה שנהגה כך במשך שנים, אין לאכול בבית הכנסת ויש לקיים את האכילה בחוץ.
🍇 האם אפשר לטעום משהו במהלך ההקפות בלי קידוש?
אסור לאכול בלי קידוש רק לשתות מים. קודם מקדשים ואז אוכלים.
🌳 רוצים לעשות הפסקה במהלך ההקפות. כיצד ננהג?
יוצאים לחצר בית הכנסת, מקדשים וטועמים — לא סועדים. לאחר מכן חוזרים להקפות, למפטיר ולמוסף.
🍽️ האם אפשר לערוך סעודה בהפסקה שלפני מוסף?
לפני מוסף, ההיתר הוא לטעום בלבד, ולא לסעוד.
🕍 ואם רוצים לסעוד לפני שמתחילים את ההקפות?
מסמיכים את תפילת מוסף לשחרית, יוצאים אל מחוץ לבית הכנסת, מקדשים וסועדים. לאחר מכן מקיימים את ההקפות.
🍷 בהפסקה של ההקפות לפני מוסף, האם ראוי להגיש משקאות חריפים?
אין זה מכבוד בית הכנסת להביא בו משקאות חריפים העלולים להביא לשיכרות. אלא מביאים יין לקידוש. וראוי שהמקדש יהיה ישראל ולא כהן, ושאר הציבור ישמעו ויצאו ידי חובה. יגישו משקאות קלים במקום משקאות חריפים.
🙌 יש שנהגו שבכל יום שעושים קידוש לפני מוסף, הכהנים אינם מברכים. האם נכון לנהוג כך?
לא, משום שכך הכהן מבטל מצוות עשה מן התורה. עצם קיום הקידוש אינו מונע נשיאת כפיים, ובוודאי שאין למנוע מכהן שלא שתה יין לברך ברכת כהנים.
🍇 כיצד ינהג כהן שרוצה לטעום לפני מוסף?
ישמע קידוש מישראל ויצא ידי חובה בלי לשתות יין. לאחר מכן יוכל לטעום.
❓ האם כל שתיית יין מונעת מהכהן לברך?
לא. פחות מרביעית מותר; גם רביעית יין ששותים בשתי פעמים, או שנמזגה במעט מים, אינה מונעת נשיאת כפיים. לעומת זאת, רביעית יין חי בבת אחת, או יותר מרביעית, גם במזיגה ובהפסקות, מונעות נשיאת כפיים, עד שתסור השפעת היין
תכנים לקריאה נוספת
עלתה חזזית על דדו שלאתרוג
לרב השלום והברכה מרבנו (הל' לולב ח, ז) נראה שנקט בשיטה מקלה ביחס לדין החזזית שבראש החוטם הפוסלת (ע"פ הגדרתו מהו "חוטם"), ולפיו הכוונה לשעלתה על הדד שלאתרוג כלומר על חתיכת העץ הבולטת ממנו הקיימת בחלק מהאתרוגים, ולא לתחילת השיפוע שלו - היינו "ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי הראש" (מרן ע"פ הרא"ש ורש"י). ומשמע שאם עלתה על גוף האתרוג חזזית אחת כשרה לרבנו (בלבד) אפילו בחלקו העליון של האתרוג עצמו. שאלתי ברמה הטכנית - האם יכולה לעלות חזזית על הדד הזה? ועוד - שהרי ממילא ניתן לגרדה מן הדד ומדוע יפסול?
תודה רבתי נהוראי יהב ירושלים
דיני אתרוג 2
האם יוצאים יד"ח בצבא שאין אתרוג תימני, באתרוג שהוא מורכב? לדעת הרמב"ם האם יש לברך או לחשוש מלא תשא החמורה?
אתרוג
שלום לרב
יש לי עץ אתרוג בגינה האם מותר לי להשתמש בו בחג הסוכות הבא עלינו לטובה? העץ אינו ערלה.
תודה לרב על הזמן שמקדיש.
האם מותר לקטום ראש שוטה של הדס שבהמשכו הינו 'משולש'?
האם מותר לחצות לשניים הדס 'משולש' שאורכו כפול מהשיעור המינימלי? לדעת הפוסלים את ההדס שנקטם ראשו, היש להתחשב בקביעת כשרותו דווקא אם עלתה בו תימרה?
היש צורך להשיר העלים השוטים כאשר רובו של ההדס 'משולש'. דהיינו, שלושה עלים יוצאים בקן אחד?
חצה הדס 'משולש' ארוך, האם נפסול אחד מבדי ההדס משום "שיורי מצוה"?
המשך - בעניין מנהג התרגום
ב"ה שלום לכבוד הרב. כבודו ניסה להצביע על קשר הדוק וישיר בין מומחיות התימנים בקריאת התורה לשימור מנהג התרגום. במחילה, קשר זה הוא שולי וזניח, והוא אינו יכול להכשיר את המשך המנהג. כבודו שוב הדגיש את עניין השילוב בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ (כביכול התרגום). גם זה עניין זניח, גם בהוראת המנהג וגם בביצועו בשטח. רוב הנוהגים מנהג זה לא רואים בעיני רוחם הודאה באמיתות התורה שבע"פ יחד עם התורה שבכתב, ואין בכך קיום אחד מעיקרי האמונה. אין צורך לקיים מנהג צד ג' שיצביע בצורה עקיפה על כך שאנו מאמינים בתורה שבע"פ, במיוחד כאשר מנהג זה מיותר שלעצמו.
שאלות בהלכות שבת וסוכה
שלום לכבוד הרב הגאון ד"ר רצון ערוסי שליט"א.
ברצוני לשאול לאחר דרישת השלום כראוי, מספר שאלות את הרב.
א. אדם שרוצה לאכול סלט בסעודה שלישית בשבת, האם חייב להכין את הסלט דווקא סמוך לסעודה או שניתן גם כמה שעות לפני.
ב. "סוכה למעלה מעשרים אמה פסולה" - מהו הגובה הנורמלי לסוכה בימינו - בסנטימטר.
תודה וכל טוב.
פסיקת הלכה על פי חלום
שאל אשאל את מורנו ורבנו. שאלתי אצלנו כמה חברים בקשר להצמדה של ארבעת המינים היינו הלולב והאתרוג והפנו אותי לדברי מרן שמקור ההצמדה בחלומו של הריקנאטי.
1. האם הרמב"ם לא הצמיד את ארבעת המינים? הוא לא כותב במפורש להצמיד אלא לקחת בימין לולב ושמאל אתרוג. מה עשו בזמן התלמוד?
2. האם באמת על פי חלום פוסקים הלכה?
האם מותר למסור ספר תורה לנשים בהקפות שמחת תורה מאחורי מחיצה?
לק"י
שלום לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו.
מה דעת הרב לגבי נתינת ספר תורה לנשים יראות שמיים בהקפות שמחה תורה כאשר יש מחיצה לנשים ברחבה על מנת שיכולו גם הן לשמוח ולרקוד בשמחת התורה בחג ?
רואים את השמים
רמב"ם פ"ה הי"ט וה"כ מפורש שאם רואים את השמים אין בעיה. ועוד יראה כב' בהלכה כא א"כ מי יעלה לנו השמימה וילמדנו מהיכן המקור לדין הפרגולה העשויה באלכסון.
מקומן של הנשים בתפילה ובכלל ביהדות.
שלום !! הייתי השבוע בבית הכנסת בשמחת תורה. הרבה מאוד פעמים עולה הטענה שזהו חג גברי. הרבה מאוד פעמים יוצא מצב שהגברים רוקדים ושמחים באמת מהעובדה שלעם ישראל יש את הזכות להחזיק בתורה, והנשים יושבות ומסתכלות, או יושבות ומקשקשות מחוץ לבית הכנסת או בתוכו. בנוסף, כאשר מעלים את כל הבנים בבית הכנסת לתורה והבנות נותרות חסרת מעש, אני מקאנה. אני רוצה שתהיה לי הזכות הזו. אני רוצה להרגיש באמת את שמחת התורה. השנה הלכתי לשמח ולשמוח בבית כנסת מחוץ לעיר בה אני גרה (אני בת 17), ונהנתי מאוד מהריקודים, הרגשתי התרוממות רוחנית, אבל אני עדיין חושבת שאנחנו יכולות יותר. התורה ניתנה לכל עם ישראל.