דיוק בנוסח התלמוד התימני
ד"ר קיסר, כנהר שלום,
מדוע השי"ן חלומה במילה "הנשוקה" עפ"י ניקודו של הר"י עמר בסוטה מב עמ' ב?
אשמח אם תואיל להשיב.
לאסף, יפה שאלת, והתשובה פשוטה מאוד.
"נשוקה" בשורק, היא זו שנישקו אותה.
ואילו "נשוקה" בחולם היא ערפה שנישקה את נעמי חמותה.
הוכחה לדברינו ראה בתיבה "דבוקה" בשורק, המצויה בסמוך.
תכנים לקריאה נוספת
דקדוקי הגייה בהפטרת תולדות - הטיית אותה תיבה בקמץ או פתח?
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו, כִּי צַיִד בְּפִיו, וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" (בראשית כה)
וכן במשנה, מסכת שבת פרק ב א. בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמֶּה אֵין מַדְלִיקִין
הפטרת תולדות במלאכי א
וַֽאֲמַרְתֶּ?ם בַּמָּ?ה אֲהַבְתָּ?נוּ
וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת שְׁמֶךָ.
וַאֲמַרְתֶּ?ם בַּמֶּ?ה גֵֽאַלְנ?וּךָ
הגייה וקריאה - שיעור טז - הטעמים ונגינתם
נושא השיעור:
הטעמים ונגינתם
מה אמר מארי דוד משרקי זצ"ל מגדולי חכמי תימן על לימוד הגייה וטעמים?
דיוק בנוסח התלמוד התימני
ד"ר קיסר, כנהר שלום,
מדוע השי"ן חלומה במילה "הנשוקה" עפ"י ניקודו של הר"י עמר בסוטה מב עמ' ב?
אשמח אם תואיל להשיב.
הגייה וקריאה - שיעור כב - הטעמים
הנושא:
1. איזה טעם חדש נוצר מהרכבה בין שני טעמים אחרים?
2. חזרה מסכמת בנושא טעמי התורה וההפטרות
3. טעמי אמ"ת - פתיח
כללי הדקדוק , מלאכת דש
שלום לכבוד מורנו ורבנו
1. האם יש כללי דקדוק בארמית - גמרא ?
לדוג' קריאת שווא - "מאי קרא" יש הקוראים ע"פ כללי הדקדוק ומבטאים את ק' כשווא נע ויש הקוראים כשווא נח ומבטאים רק את ר' עם ניקוד הקמץ . איך צריך לקרוא ?
2. מה דין סחיטת הלימון למרק (נוזל) בשבת ?
תודה רבה !
הגייה וקריאה - שיעור ג
מדוע אמר רבנו בחיי שמי שלא מבדיל בין התנועות הופך אור לחושך וקודש לחול?
זאת ועוד תוכלו לשמוע בשיעור.
נושאי השיעור:
א תחילת לימוד התנועות.
ב. מקרים ותגובות, שגיאות נפוצות ופתרונן.
ג. תרגול מעשי על פי פסוקים נבחרים.
הגיית אות ק דגושה וכשמקדימה אותה אות ה הידיעה
הדגמאות ממפטיר שקלים
וַיֹּ?אמֶר יְהוֹאָ?שׁ אֶל־הַכֹּהֲנִ?ים כֹּל? כֶּ?סֶף הַקֳּדָשִׁ?ים אֲשֶׁר־יוּבָ?א בֵית־יְהֹוָה? כֶּ?סֶף עוֹבֵ?ר אִ?ישׁ כֶּ?סֶף נַפְשׁ?וֹת עֶרְכּ?וֹ כ?ּל־כֶּ?סֶף אֲשֶׁ?ר יַֽעֲלֶה? עַ?ל לֶב־אִ?ישׁ לְהָבִ?יא בֵּ?ית יְהֹוָֽה׃
אמר
במסורת ניקוד דברי חכמינו, מה ההבדל בין אָמר (קמץ באל"ף) ובין אְמר (שוא באל"ף)?
ומתי משתמשים בכל צורה?
ברוך תהיה
הגיית שוא נע נוטה לחטף פתח ולא לפתח ועל המשמעות ההילכתית
וְכֹ?ל אֲשֶׁר־יִגַּ?ע עַל־פְּנֵ?י הַשָּׂדֶ?ה בַּֽחֲלַל־חֶ?רֶב? א?וֹ בְמֵ?ת אֽוֹ־בְעֶ?צֶם אָדָ?ם א?וֹ בְקָ?בֶר יִטְמָ?א שִׁבְעַ?ת יָמִֽים:
וְלָֽקְחוּ? לַטָּמֵ?א מֵעֲפַ?ר שְׂרֵפַ?ת הַֽחַטָּ?את וְנָתַ?ן עָלָ?יו מַ?יִם חַיִּ?ים אֶל־כֶּֽלִי׃
וְלָקַ?ח אֵז?וֹב וְטָבַ?ל בַּמַּ?יִם? אִ?ישׁ טָהוֹר? וְהִזָּ?ה עַל־הָאֹ?הֶל? וְעַל־כ?ּל־הַכֵּלִ?ים וְעַל־הַנְּפָשׁ?וֹת אֲשֶׁ?ר הָֽיוּ־שָׁ?ם וְעַל־הַנֹּגֵ?עַ בַּעֶ?צֶם? א?וֹ בֶֽחָלָ?ל א?וֹ בַמֵּ?ת א?וֹ בַקָּֽבֶר׃
פרשת פרה אדומה במדבר פרק יט
היש חובה לקרוא קריית שמע עפ"י טעמי המקרא?
מהו מקור המנהג לקרוא ק"ש בטעמי המקרא?
האם ניתן לפרש "לקרוא בטעמיה" כקריאה מדוקדקת ופיסוק הולם ולא פרוש בטעמי המקרא?