חיוב גיוס תלמידי ישיבה לצבא מהתורה
שלום כב' הרב. האם נכון שהגאונים ר' חיים כסאר ור' יוסף קאפח פסקו שבני ישיבות מחוייבים להתגייס לצבא? תודה.
לפי מיטב ידיעתי – כן. אבל איני בטוח, שהוא לא היה מתיר לבני ישיבות שבאמת תורתם אומנותם, ושוקדים בלימודים, לימודי הלכה למעשה, ושתכליתם לשרת את העם ברבנות או בדיינות, ודבר זה אני למד ממספר עובדות שהיו.
תכנים לקריאה נוספת
מחלוקות ראשונים במחשבה
לק"י
האם עצם כך שיש מחלוקות ראשונים בענייני מחשבת ישראל/אמונה הרי שאחד מכל בעל מחלוקת טועה?
וא"כ, לפי זה יוצא שמי שטועה תורתו אינה תורה ולכן לא נוכל לברך על לימודו ברכת התורה מפאת הדין, ספק ברכות להקל?
אני יודע שאין זה כך, אך מדוע שלא נוכל לומר כך?
האם אפשר לומר ששני הראשונים צודקים כמו שאנו אומרים על מחלוקות התנאים והאמוראים "אלו ואלו דברי אלדים חיים" ? והפירוש לכך הוא שלדוג' אם יש טמא וטהור אז באותו דבר שדנו עליו יש צדדים של טמא ויש צדדים של טהור אבל חייבים לפסוק הלכה אז נפסקה הלכה מסויימת, אך לא חלילה שאחד טועה... מה נאמר במקרה שלנו?
אמונה וידיעה...
לק"י לכבד הרב שליט"א הרמב"ם מצריך "ידיעה" לגבי מציאות הבורא יתברך, האם צריך ידיעה גם לגבי שאר עניינים, כגון תורה משמיים, השגחה פרטית, ושאר נושאים במחשבה? ואם צריך, ולא מספיק אמונה בלבד, כיצד ניתן להשיג בדברים אלו ידיעה?
בתודה מראש
ב"ה, בס"ד
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. לפי דעת הרמב"ם הרצון האלוהי נקבע בששת ימי בראשית ואינו מתחדש בכל רגע, והוא הסיבה ליסוד של שכר ועונש. האם לפי"ז נלמד שיש "בעיה" באמירת או כתיבת "בעזרת ה"' או "בסייעתא דשמיא"? בתומ"ר.
איך קורים לי דברים רעים? והרי נחתמנו לחיים ביום הכפורים?
'יש נספה בלא משפט', האמנם?
בהעדר בסיס תורני אמוני נשקפת סכנה לקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי
השבוע נפטר סופר גדול, א"ב יהושע, שהיה לו חלק משמעותי בעיצוב דעת הקהל הישראלית. א"ב יהושע זיהה את עצמו כ'ישראלי ציוני'. היו לו שורשים של מספר דורות בארץ. הוא התבטא בעבר ש"אילולא המדינה מה יישאר לו בחיים משום שכל תכלית חייו זה הציונות הישראלית". הוא ציין בעבר שגדולי הסופרים בתנועת ההשכלה הקימו את התנועה הציונות, אשר לבסוף הקימה את המדינה.