סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על תורת חובות הלבבות אשר חיברו רבנו בחיי בן יוסף בן פקודה.
"ספר חשוב זה התפרסם בין הלומדים בזכות דברי מוסריו הנעלים, המרוממים את האדם, ומנתקים אותו מרדיפה אחרי החומר. מטרתו העיקרית היא המוסר והשלמות הנפשית האנושית אשר בלעדיה האדם איננו אדם" (מתוך הקדמת הרב יוסף קאפח לספר)
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של חכמי תימן הקדמונים, כך שבשיעוריו יזכה הלומד להבין את דברי המוסר שבספר וגם את שיטת המחשבה של המחבר. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות יחיאל קרואני ור' מאיר קאפח. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
תכנים לקריאה נוספת
"ויבואו בתוך הים" – רגע האמת של עם ישראל
הנסיון של חכמי ישראל לשחזר ארועי האמונה שהתרחשו טרם קריעת ים סוף
כללי
לכב' הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א.
יש לי מס' שאלות ואודה לתשובות הרב.
1.ראיתי במדרש שלעתיד לבוא כל הקרבנות יתבטלו מלבד קרבן תודה. האם זה אומר שכמעט תתבטל עבודת התמיד?
2.הרב בעבר התיר לכתחילה "אבקת חלב נכרי", ראיתי כעת שהרב חוזר בו כיוון שעירבו חומר לא כשר, מהו החומר? ומדוע הרבנויות נותנות עדיין הכשר?
3.האם נכון יהיה לומר שיש לשאוף לכך שנשים יכהנו כדיינות ויהיו כשרות להעיד כפי שהיה בזמן המקרא (דבורה הנביאה, אמנם ידוע לי תירוץ התוס', אבל ע"פ פשוטם של דברים היא הייתה ממש שופטת)?
האם בשם 'חופש הביטוי' מותר לבזות אף את שופטי ישראל או רק את הסמלים והערכים של תורת ישראל?
שאל השואל ואמר, כיצד עלינו להגיב מול תופעות מאוד מקוממות כגון: אנשים אשר משווים חס ושלום את הרב הראשי לישראל למנהיג החומניסטי או מזלזלים בתפילין על ידי הצגתם בראש שר החינוך במסגרת הרצון שלהם לבקר ביקורת מסויימת או אותה פרופסורית לחינוך ותרבות אשר מתנגדת שבמרחב הציבורי לידה יניחו תפילין, או כל אותם אלה אשר טוענים שכל התייחסות או הגד דתי בציבוריות, כי בבחינת הדתה. האם, כך אומר השואל, נכון לקרוא להם רשעים גמורים, אפיקורסים, לא יהודים? כפי שיש כאלה שמכנים אותם אם זו הדרך או שמא אולי צריך להכיל אותם, צריך לדעת איך לקרב אותם וכו'.
אמירת "אראלי מרומים" בסליחות
יורנו רבינו, מה יעשה אדם המתפלל בציבור אשר נוהגים לומר פיוט "אראלי מרומים" ופיוט "מכניסי הרחמים"?
האם נכון שיימנע מלאמרם לאור שיטתו התקיפה של רבינו נגד פנייה לאמצעים אחרים מלבד ה'?
האם יש הבדל בין "אראלי מרומים" לפיוט "עשה למען מלאכך" שבו לכאורה אין פנייה ישירה למלאכים?
ומיהם אותם מלאכים שהפיוט פונה אליהם?
בתודה מראש ובברכה.
מסילת ישרים - פרק ב - בביאור מידת הזהירות 05
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
דת ומדינה
בס"ד
שלום לכבוד הרב.
יש לי התלבטות גדולה ואודה לכבוד הרב אם יבע דעתו בנושא.
אני תלמיד ישיבה זה שנה ובקרוב אני אמור להתחיל קורס חובלים,אך אני מאוד מתלבט שכן למרות שזהו קורס יוקרתי ותורם רבות,בקורס ישתתפו במחזור שלי גם בנות(כמו בקורס טיס,מאין הפלייה מתקנת), וחלק ניכר מהקורס נערך בים וכולל פעמים רבות שחייה משותפת,ובכלל יש בעיה קשה מבחינת דת בחה"י בכלל ובקורס חובלים בפרט.
האם זה צריך למנוע ממני את ההליכה לקורס וגיוס למקום "נוח" יותר מבחינה דתית אך שירות פחות משמעותי(גדודים בשאיפה לאחת הסיירות),או להתגייס לקורס כאידיאל ולנסות להשפיע שם?