בחר בנו מכל העמים
שלום הרב, מדוע אומרים "ברוך אתה ה' אשר בחר בנו מכל העמים", אם לפי המדרש ה' פנה לעמים תחילה והם סירבו לקבל את התורה, עד שפנה לעם ישראל והסכימו לקבלה. כאילו אין כאן בכלל בחירה של ה'? מתן
סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על הספר הנבחר באמונות ובדעות לרס"ג - רבינו סעדיה גאון
בשיעורים אשר יצאו בדיסקים על ידי מכון מש"ה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטה באדיבות יחיאל קרואני ונתנאל מלמד. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
שלום הרב, מדוע אומרים "ברוך אתה ה' אשר בחר בנו מכל העמים", אם לפי המדרש ה' פנה לעמים תחילה והם סירבו לקבל את התורה, עד שפנה לעם ישראל והסכימו לקבלה. כאילו אין כאן בכלל בחירה של ה'? מתן
לכב' מורנו רבנו הרב רצון ערוסי שליט"א, שלום רב.
קראתי את תשובת הרב בעניין סירוב פקודה. הרב פסק שאין לסרב כדי לא לגרום לפירוק הצבא היות והדבר נחשב אצל החילונים כ"יהרג ואל יעבור".
1. אם היו סבורים החילונים חלילה שאת שמירת השבת או כל מיצווה אחרת בתורה יש חס ושלום לרמוס והם היו נילחמים על דעתם עד כדי מסירות נפש, האם גם אז היה הרב פוסק שיש להשלים עם המצב כדי לא לפרק את הצבא? אני חלילה לא בא לקנטר אלא מנסה לרדת לסוף דעת הרב ולהבינה, קטונתי מאוד.
מהם המקורות של "קדיש יתום" והאם יש לאמץ מנהג זה למרות שאין לו שום זכר בתלמוד?
האם קטן או אשה נכללים בגדר ציבור המהווה תנאי הכרחי לצירוף למנין, לקריאה בתורה, ולומר קדושה וכיו"ב?
אם "קדיש יתום" נועד לע"נ של הנפטר, האין זה עומד בסתירה לכלל שנקבע ע"י חכמי ישראל שאין כפרה לאחר מיתה?
לכבוד הרב שליט"א,
איך יתפרש דברי הגמרא בשבת פרק כירה שהוציאו חז"ל השלכה הלכתית מעשית ממה שחמי טבריה מתחממים ע"י אשו של גיהנם, לפי משנת הרמב"ם שאין מקום מסויים וגשמי של גיהנם?
שלום הרב, נפלה מחלוקת בבית המדרש: מבחינה השקפתית האם טומאה וטהרה הם מציאות ממשית רק שאין ביכולתנו לראות את הטומאה או הטהרה, או שזה תפיסה רעיונית כלומר אנו קוראים (על פי דיני התורה כמובן) לאדם שנטמא טמא או טהור מפני שמבחינה רעיונות פעולות אלה הם פעולות טמאות (לא ראויות לאדם הנעלה) או טהורות אך במציאות לא השתנה כלום. נ.
ב. יש טוענים שהצד השני הם אפילו דברי כפירה (ואם כן העמידנו על האמת).
תודה רבה.
כיצד יש להתייחס למי שנלחם נגד תורת ה' ברמה אידיאולוגית עמוקה, האם להמשיך ולכבד את זכרו?
האם בכל מקרה יהיה דינו של המתאבד כדין המזלזל בתורת ה'?
האם ניתן לומר על מי שצווה גופתו למדע שהינו כופר בתחיית המתים ובגלל זה לא יתאבלו עליו?