הלכות יסודי התורה פרק ט א-ב
האם יש לנביא או לחכם מחכמי ישראל סמכות לחדש מצווה מן המצוות?
מדוע העובר על דברי חכמים פחות חמור מהעובר על דבר תורה מפורש? והרי התורה עצמה מצווה לשמוע לחכמים?
האם יש לנביא או לחכם מחכמי ישראל סמכות לחדש מצווה מן המצוות?
מדוע העובר על דברי חכמים פחות חמור מהעובר על דבר תורה מפורש? והרי התורה עצמה מצווה לשמוע לחכמים?
בס"ד י"ח סיון תשע"ב
לכבוד מרן כבוד הרב רצון ערוסי מורינו ורבינו ועטרת ראשינו הי"ו
רבינו הרמב"ם בעשירי בסנהדרין באר שאין אחר המוות שלמות ולא תוספת
ולא יקנה האדם שלמות ויוסיף מעלה אלא בעולם הזה אלא באותו מצב בו שאדם הולך
בו הוא נשאר לעולם
1.יסביר נא לי כבוד ברב אם כן מה הענין ברא מזכה אבא כמו שנאמר בגמרא
לאיזה ענין?
2.אם כן מה הענין של עילוי נשמות ואם זה מועיל לנפטר?
מה ההבדל בהתייחסות ההלכתית לתשמישי מצווה לבין ההתייחסות ההלכתית לתשמישי קדושה?
היש הגבלות הלכתיות על השימושים בטלית (כמו: כניסה לבית הכסא) למרות שמדובר למעשה בבגד או כיסוי?
האם מותר לעשות מצג מאוסף של טליתות הקשורות ביניהם ע"מ לשדר מסרים יהדותיים יחודיים לאחים הרחוקים משמירת מצוות?
שלום כבוד הרב, אני נגן מוסיקה, וברצוני לדעת אם מותר לי להופיע בשדה מערת המכפלה כגון בחגים (חול המועד) וכיו"ב. והאם יש בזה משום דורש אל המתים.
שאלה נוספת, אודות החתונות שנערכות במערת המכפלה האם זה דבר הולם או שצריך להמנע מזה?
תודה.