כללי הדקדוק , מלאכת דש

שלום וברכה
1. תיבה ואחריה מקף דינה מלעיל או מלרע ?

שלום רב לכבוד הרה"ג רצון ערוסי.
ב"ה בבית הכנסת שלנו הנמצא ביישוב צורן שבשרון יש השתוקקות לחזור אל דרכי אבותינו בין אם זה במנהגים או בהלכות ומסורת הקריאה בדקדוק.
לאחרונה יש דרישה מהציבור ללמוד בשיעור מסודר את כללי הדקדוק והקריאה הנכונה ע"פ מסורת אבותינו, אך שיעורים אלה לא מתאפשרים להיעשות ביום אלא בלילה אחר ערבית כאשר כולם פנויים מעסקיהם. ועל מנת שנוכל לעמוד על דרכי המנגינה והקריאה בדיוק, יש צורך לקרוא פסוקים בשלמותם זה אחר זה כדי לבדוק האם כל אחד הבין כראוי את ההסבר ולא שרק נקרא כללים באוויר ללא יישום הדבר בפסוקים.

במסורת ניקוד דברי חכמינו, מה ההבדל בין אָמר (קמץ באל"ף) ובין אְמר (שוא באל"ף)?
ומתי משתמשים בכל צורה?

ברוך תהיה

שלום וברכה
1. "בורא פרי העץ" הפ' בדגש או רפי
2. אות דגושה כגון שבּת - האם יש להגות אותה שב-בת או רק הכאה בחזקה של האות