הגייה וקריאה - שיעור ב
נושאי השיעור:
א המשך לימוד ביטוי האותיות
ב. תרגול מעשי על פי פסוקים נבחרים ברמות קושי שונות
במסורת ניקוד דברי חכמינו, מה ההבדל בין אָמר (קמץ באל"ף) ובין אְמר (שוא באל"ף)?
ומתי משתמשים בכל צורה?
ברוך תהיה
אם אתה מתכוון לארמית:
"אָמַר" - היא צורת הווה, כגון: דהווה אָמַר = שהיה אומר.
"אֲמַר" - היא צורת עבר, כגון: אֲמַר ליה = אָמַר לו.
נושאי השיעור:
א המשך לימוד ביטוי האותיות
ב. תרגול מעשי על פי פסוקים נבחרים ברמות קושי שונות
נושאי השיעור:
א תחילת לימוד התנועות.
ב. מקרים ותגובות, שגיאות נפוצות ופתרונן.
ג. תרגול מעשי על פי פסוקים נבחרים.
שלום לרב,
אני תימניה והתחתנתי עם לא תימני.
כל חיי רציתי להקים בית נאמן בישראל ורציתי להתחתן רק עם תימני, אחרי עשור של פגישות בסופו של דבר התחתנתי עם לא תימני.
התחתנתי בלב שלם ובידיעה שעדיין אוכל לשמר את מסורת אבותיי, אמנם זה יהיה קשה יותר.
ברוך ה' בעלי תומך בי מאוד, אך מצד שני אני רוצה לעשות את רצון ה' ולדאוג שהילדים ילכו בדרכו של בעלי, שהוא אב המשפחה.
אנו נשואים שנים בודדות וכרגע עוד אין לנו ילדים.
מהו מקור המנהג לקרוא ק"ש בטעמי המקרא?
האם ניתן לפרש "לקרוא בטעמיה" כקריאה מדוקדקת ופיסוק הולם ולא פרוש בטעמי המקרא?
שלום וברכה
האם נכון לומר "דבריו קאי על וכו'", או ש'קאי' זו לשון יחיד, ואפשר רק לומר כגון "המשפט קאי על וכו'"?
נושא השיעור:
חזרה מסכמת על נושא ההגייה
נושאי השיעור:
א. התנועות-חזרה קצרה.
ב. כללי שוא נע ונח.
ג.החטפים והגייתם.
מלכים א ה לב
וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה וּבֹנֵי חִירוֹם וְהַגִּבְלִים וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים לִבְנוֹת הַבָּיִת:
יהושע יג ה
וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת:
תהלים פג ח
אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים: גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר:
דקדוק לפרשת בא "לָכֵ?ן אֱמֹ?ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל? אֲנִ?י יְהֹוָה? וְהוֹצֵאתִ?י אֶתְכֶ?ם מִתַּ?חַת? סִבְלֹ?ת מִצְרַ?יִם וְהִצַּלְתִּ?י אֶתְכֶ?ם מֵעֲבֹדָתָ?ם וְגָאַלְתִּ?י אֶתְכֶם? בִּזְר?וֹעַ נְטוּיָ?ה וּבִשְׁפָטִ?ים גְּדֹלִֽים׃"
נושא השיעור:
1. 'תביר' - סיום הנושא והדגמות קריאה מעשיות
2. זרקא - פתיח לנושא
שלום וברכה
1. בשאלה לגבי הגית שוא נע לפני אות גרונית בארמית שמעתי את כבוד הרב גורס בגמרא חולין דף נ"ג ,ב את התיבות -
א. שדרינֶהוּ -הנון בשוא לפני אות גרון ואמור לאומרו כאילו כתוב שדרינוהו והרב גרס הנון בפתח וכן בהמשך הדך בשאר התיבות - חנקינהו , ושדינהו, לישרינהו, ליסרינהו, למיחנקינהו, וכו
וכן בתיבה מפרחָן -הריש בשוא והחית בקמץ והריש אמורה להיות כאילו כתוב בה קמץ והרב גרסה בפתח
וכן אתי בהוּ - הבי אמורה להישמע בשורק והרב גרסה בפתח
אשמח אם הרב יבהיר לי הענין תודה .