ארון הספרים והרמב"ם

שלום לרב שליט"א לגבי הגמ' מנחות כט, ב אשמח קצת להסבר תשובתו של הקב"ה למשה רבינו עם שאלת משה לקב"ה על מה שנעשה לר"ע, שעונה לו הקב"ה "שתוק כך עלה במחשבה". מה הכוונה?
תודה רבה לרב

לגבי מימרת חז"ל "יפתח בדורו כשמואל בדורו" נאמר לי כי ברמב"ם קיימת גירסה שונה "שמשון בדורו כשמואל בדורו".
א. האם זה נכון? לא מצאתי זאת בחיפוש רגיל במשנה תורה, אולי זה באגרות.
ב. אם כן, מה עומד מאחורי השינוי בגרסה?
תודה

במסגרת מחקר שאני עורך בתואר השני באוניברסיטה אשמח אם תעזרו לי במציאת פסוק/פתגם מהמקורות היהודיים לפיו - אין ממנים אדם למשרת שיפוט אפילו אם קיים עליו רינון בלבד. אני יודע שקיים משפט שכזה ואני פשוט לא מוצא אותו בברכה ותודה מראש

שלום לרב
1. מה העניין במח' מה נכנס מניין תרי"ג מצוות ומה לא?
2. למה צריך להעמיק בלימוד תרי"ג מצוות ?

לרב שלום וברכה פתחתי את הספר מורה נבוכים ועיינתי בפתיחה של רבינו ושם הוא רושם לא זכור לי איך אבל הוא אומר שרק מי שלומד בעיון ילמד את הספר.
1. מי מתאים ללמוד מורה נבוכים?
2. האם יש את את הספר עם פירושים? שנה טובה ומבורכת

בפירקי אבות כשהרמב"ם אומר ראה בפרק ... בסיפרי למה כונתו??

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. הגמרא במסכת ברכות אומרת שהקב"ה כועס בכל יום רגע, בגלל שמלכי אומות העולם משתחוים לחמה, ואת הרגע ידע בלעם כדי לקלל את ישראל. יש לי קושי !!! אם הקב"ה כועס על מלכי אומות העולם, מדוע "לתפוס טרמפ" ולכעוס גם על ישראל בלי שום סיבה מוצדקת? בימינו לא מצוי שמלכי אומות העולם משתחוים לחמה, אז על מה כועס הקב"ה בכל יום?
2. מה פירוש המילים "היום הרת עולם"?

שלום רב!
ידוע לכל שרבינו שאב רבות מכתביו של הפילוסוף אריסטו והעריכו עד מאוד (כמו כל המלומדים בימי הביניים), אך במאות האחרונות התברר שרוב רובם של דברי אריסטו הם טעיות! ואפילו בדברים שהיה אפשר לדעת בזמנם הוא טעה.. והשאלה היא איך היה רבינו מתייחס אליו, אם היה חי בזמננו, רצוני לומר איך אנו ההולכים לאורו של הרמב"ם אמורים להתייחס לקטעים אלו בספריו? והאם לא יותר הגיוני שנלך ב'שיטתו' של רבינו וננסה להתאים את התורה לשכל כמו שהוא עשה בזמנו, רק עם חכמי זמננו (כי וודאי שכך היה עושה רבינו לו היה חי כיום)?

הרמב"ם במשנ"ת כותב שעין תחת עין הוא ממון ולא עין ממש. במו"נ ישנו רמז מסויים והרמב"ם שם אומר שהוא לא יכול לכתוב זאת אלא יאמר בע"פ, וככל הנראה רומז לפשוטו של מקרא. יבאר נא מורי דבר זה.

הרמב"ם כתב, בהלכות גירושין י:יח, "המגרש את אשתו, וחזר ובעלה בפני עדים קודם שתינשא לאחר, בין שגירשה מן הנישואין, בין מן האירוסין -- הואיל ואשתו הייתה, הרי זו בחזקת שהחזירה, ולשם קידושין בעל, לא לשם זנות: ואפילו ראו אותו, שנתן לה מעות -- שחזקה היא שאין אדם עושה בעילתו באשתו בעילת זנות, והרי בידו לעשותה בעילת מצוה", ומדבריו נראה ש"בעילת זנות" היא כל בעילה ללא קידושין.