השפעת ראש העיר בהיבט הדתי - המשך שאלה

שלום הרב, הייתי מעוניינת לדעת האם רב השופט בדין תורה יכול להיות גם עד עבור ההגנה במשפט בו הוא שופט, ולקבוע את פסק הדין על סמך אותה עדות בלבד?תודה רבה!

שלום רב, לגבי המצווה להקים בתי דין. ידוע שיש בית דין גדול בלשכת הגזית, ויש בתי דין מקומיים. האם תפקידם של כל בתי הדין המקומיים והמחוזיים (מלבד בית הדין הגדול) הוא רק בשפיטה או גם בפסיקת הלכה בענייני איסור והיתר וכו'? כגון האם תפקיד בית דין עירוני ומחוזי על פי הרמב"ם הוא רק לשפוט בין אדם לחבירו או בין אדם למקום (כגון לדון דיני ממונות או לדון אדם שעבר על מצווה מהתורה) או שיש לו גם תפקיד בפסיקת הלכה לאנשי העיר בהלכות שבת, אורח חיים, יורה דעה וכו'? האם כל אדם היה מחוייב לפסוק הלכה כמו הבית דין העירוני שבעירו?

לכבוד הרב כידוע יש מחלוקת הפוסקים האם הכלל "אחרי רבים להטות" נאמר רק ששתי הכתות שחולקות שוות בחכמה או גם שם שלא כל החולקים שווים. מהי שיטת הרמב"ם? הרי הרמב"ם אומר שיושבים בסנהדרין לפי סדר החכמה. משמע שלא כולם שווים בחכמה. ובכל זאת הרמב"ם אומר שבמחלוקת הולכים אחרי הרוב ולא מסייג את זה בתנאי שכולם שווים בחכמה. ופשוט שבסנהדרין אין מצב שכולם שווים בחכמה ובכל זאת הרמב"ם מביא מצב ש35 דיינים חולקים על 36 דיינים. האם ניתן ללמוד מזה שדעתו היא שתמיד הולכים אחרי הרוב וגם אם לא כולם שווים בחכמה?

שלום לכבוד הרב,
שאלתי עוסקת בתביעה שכנגד. מבחינה משפטית, תביעה שכנגד מוגדרת כתביעה נפרדת. היינו, גם אם נמחקה התביעה הראשונית, עומדת התביעה שכנגד כתביעה עצמאית. נניח ואדם נתבע בערכאות, האם מותר לו רק להגן על עצמו, או גם לתבוע תביעה שכנגד - ללא היתר מבית דין? האם נאמר שכל מה שהוא אנוס, לכאורה זה רק להגן על עצמו, אבל לתבוע תביעה שכנגד, שהיא עצמאית, צריך לכאורה היתר נפרד מבית הדין, או שנאמר שבכלל להגן על עצמו מותר גם לתבוע שכנגד, ואז לא צריך היתר, ואם כן - מדוע? גמ"ח טובה!

שלום רב, האם האישה יכולה לפנות לרבנות אחרי שהוגשה תביעה על ידי הבעל לבית משפט לענייני משפחה בנושא משמורת ילדים? העניין הוא ילדים בני 9-13 שמסרבים לראות את אביהם עקב התנהגות משפילה שלו אליהם וניתוק הקשר מצידו למס' שנים. אחרי הסדרי ראייה במרכז קשר שלא הצליחו האב פנה לבית משפט לבטל מזונות ולבקש עליהם משמורת. האב חילוני האם והילדים דתיים - הוא מנסה להקשות ולהפריע בכל דרך.
תודה.

איך אפשר לקיים פוליטיקה על פי ההלכה בימינו? איך תיראה הפוליטיקה האידיאלית?
בתודה בי"ס נעם יהל"ם מעלות

שלום לרב
1. האם קטן לדעת הרמב"ם פסול מלדון או מאיזה גיל אם בכלל לדעת הרמב"ם יכול לדון (כמו בשו"ח חו"מ בדעת היש אומרים - גיל 18 או גיל 13) אשמח לקבל מקורות גם בפירוש הר' קאפח אם יש
2. האם בהלכות סנהדרין פ"ב הלכה ו' או ז'- ב"ד של שלושה ... שבו הוא מציין את תכונות הדיינין האם מדובר על ב"ד מומחין או כל ב"ד? ( גם שם אין מגבלת גיל)
3. בהלכות עדות ט"ז כתב כי כל הכשר לדון כשר להעיד האם ניתן להבין כי מי שאינו כשר כמו קטן פסול לדון? אם יש לרב חומר שכתב בנושא אשמח שתפנא אותי
תודה ובשורות טובות