אע"פ שאין לוקין על החרישה, נראה מדברי רש"י, שהחרישה בשביעית אסורה מן התורה. בפירושו לשמות, כג, יא, והשביעית תשמטנה ונטשתה, הוא פירש: "תשמטנה מעבודה גמורה, כגון חרישה וזריעה". ובגמרא, מו"ק, ב, ב, ד"ה, "חרישה בשביעית מי שרי" הוא כתב: "הא נפקא (=החרישה) מבחריש ובקציר תשבות. דאמרינן אם אינו ענין לשבת, שאינו צריך. שהרי כבר נאמר (=לגבי השבת) כל מלאכה (=וזה כולל גם ירישה), תנהו (=אם הפרוק, בחריש ובקציר תשבות) ענין לשביעית (=שאסור מן התורה לחרוש בשביעית)".