שאלות על פי משנת הרמב"ם

1. בתקופה זו של הסגר שרבים בחל"ת גוי התחיל את העבודה אצל יהודי עצמאי וכתוצאה מבידוד של הגוי הוא הפסיק עבודתו ויכול להמשיך לפני סוכות ובחול המועד. מה הדין?

2. חברים של עצמאי וכן הבונה עצמו נמצאים בחל"ת ורוצים בחול המועד לבוא בהתנדבות או בתשלום לקדם את הבנייה. מה הדין?

3. מחצלות שמונחות בחלקן אחת על השניה ועומדות ברוח מצויה. האם מותר לקושרן אחת בשניה באזיקונים. מה הדין ?

אם בטעות החזקתי את האתרוג בימין והלולב בשמאל האם יצאתי י"ח בדיעבד?

לכבוד כבוד הרב בצעירותי ראיתי אצל בני עדתנו בחג הסוכות שהיו פותחים פתח בגג המרפסת בגודל המתאים מטר וחצי על מטר וחצי לערך ואילו חלק מבני המשפחה (גם גברים) היו יושבים לא מתחת לסכך, האם יוצאים בכך ידי חובת ישיבה בסוכה? בברכה.

לק"י לכבוד הרב שלום רב. במרפסת הבית יש לנו כל השנה מעין פרגולה רק ללא גג (ארבע עמודים, ומסגרת עץ עליונה המחברת ביניהם). האם כאשר אנו באים לבנות את הסוכה יש קודם כל למלא את החלל שבין העמודים כדי ליצור דפנות, ורק אח"כ להניח את הסכך, אחרת יהיה בכך משום "תעשה ולא מן העשוי"? השאלה נובעת אחר עיון בדברי הרמ"א או"ח סימן תרלה שנראה שאוסר לעשות כן. אך אם השו"ע והרמב"ם לא הזכירו דין זה, ייתכן ואינו לדעתם בכלל "תעשה ולא מן העשוי"? כיצד יש לנהוג בכך הלכה למעשה? תודה רבה, ובברכת חג שמח.

ל"קי לכבוד מורנו ורבנו
1. סוכה העשויה בפתח הבית, שעוברים דרכה לבית, כשרה
2. החלק העליון מחוזק עם ברגים, כשרה
3. האם הרבי מליובאוויטש, ענה על כל הקריטריונים ההלכתיים של הרמב"ם, להיות מלך המשיח 4 בעץ ישנו אתרוג אחד בלבד, ברצוני להשתמש בו למצווה, כיצד עליי לעשות מעשרות אם ישנו אתרוג אחד בלבד 5 ישעיהו ליבוביץ ז"ל (אם הבנתי נכון) אומר שימות המשיח מתייחס לתקופה, מה דעת כבוד הרב

שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול מס' שאלות:
1. כיצד עלי לקחת את 4 המינים וזאת מבלי לצאת ידי חובה עד להגעתי לבית הכנסת ולנטילה שם כי הרמב"ם כותב שאפילו נוטלו בשמאלו יצא ואפילו עטוף.
2. במצוות הסוכה האם עלי לברך כל אימת שאני נכנס ואפילו יציאה לשירותים וחזרה לסוכה, האם יש חילוק בעניין?
3. האם שליח ציבור שמסיים תפילה ואומר קדיש של סיום התפילה ("תתקבל") עליו להלך לאחוריו כמו שנוהגים בסיום תפילת עמידה?
4. האם בקריאת שמע אמורים למשמש ולנשק את התפילין ולנשק את הציציות, או שיש דין של "לא ירמוז ולא יקרוץ"?
5. האם מנהג נישוק היד לאחר שימת היד על העיניים בקריאת שמע הוא לשיטת מארי?

מארי נכבד, ראיתי על קופסאות של אתרוגים של הרב מחפוד שכתוב שמותר לעשות ריבה מהאתרוג לאחר החג, אם כי יש לשמור ולאכול את הריבה בקדו"ש. האם זה לשיטת הרמב"ם? אם לא, איזה פוסקים מתירים כן.

אי"א יש לי פרגולת סוכה, המתבססת עמודי קורות עץ , וקורת גג שעליהם ישמחצלת במבוק , במבוקים קשורים אחד לשני עם חוט אלומניום ,את המחצלת הבמבוק אני מפקפק. למיטב הבנתי אין משמעות "למעמיד" , כי אם אוציא את החוט יהיה אפשרי לסכך אם המחצלת הזו... שאלתי היא באם הסכך תופס טומאה בגלל החוט אלומניום ? , ואז יהיה פסול לסיכוך ? או שמתכונותו הנוכחית עם החוט אלומניום זה כשר לסיכוך ? תודה אייל

שלום לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו.
רציתי לשאול לגבי קידוש בחג הסוכות כאשר בסיום הקידוש מברכים על הגפן ואח"כ מברכים לישב בסוכה. נשים הלא פטורות ממצות סוכה האם הם רשאיות לענות אמן על הברכה של לשבת בסוכה לאחר ברכת הגפן הלא זה יגרום להפסק. ואם מותר מה הטעם שמותר להם.
2. האם בשמחת תורה, שבועות, ופסח קוראים הלל בקירוי. ואיך נוהגים בבית הכנסת של הרב.
בברכת חתימה טובה