ברכה על מיץ סחוט

יש לי כמה שאלות בעניין זה. אני לא בטוח מה התשובה, ואשמח אם כבודו של הרב יוכל לענות לי. אם אכלתי ענבים, וברכתי ברכה אחרונה של ברכת המזון על הענבים במקום מעין שלוש. האם יצאתי ידי חובת ברכה אחרונה לפי השו"ע/משנ"ב? אם אכלתי תאנים ואז מיד אח"כ שתיתי מיץ תפוזים כי הייתי צמא, ואז ברכתי מעין שלוש, האם יצאתי ידי חובת ברכה אחרונה גם על מיץ התפוזים? או רק על התאנים? האם הדין שונה אם אכלתי תאנים ותפוזים?תודה רבה!

שלום לרב, באם התעוררתי אחר חצות הלילה, ואני מעוניין ללמוד זמן מסויים ולאחר מכן לחזור לישון. האם עלי לברך את כל ברכות השחר (אלהי נשמה, ברכות השחר, ברכת התורה)? אם כן, האם עלי לחזור ולברכם גם בבוקר אחר עלות השחר?
תודה לרב.

כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.

שלום מארי, האם לשיטתנו (תימן, רמב"ם):
1. ישנה בעיה לנטול בספל של שתייה, או שאפשר לנטול בכל כלי שלם?
2. האם חייבים לאחר הנטילה לנגב דווקא במגבת או בד, או שמספיק שהידיים התייבשו מעצמן?
2. רבינו כתב לעניין מים אחרונים "כל את המלח". האם דווקא אם נגע או חפן אותו ביד, כי לכאורה אם לא, אין חייבים במים אחרונים כלל?
3. מה נחשב לשיטתנו דבר שטיבלו במשקין והיכן מסביר זאת רבנו?
4. אם אוכל לחם ובאופן קבוע מגישים פיצוחים לאחר הארוחה לפני ברכת המזון. האם יכול לסמוך על המוציא להוציא כל מה שבא לפני ברכת המזון כולל הפיצוחים? האם עדיף להביא פיצוחים לאחר ברכת המזון או שאין בעיה כלל?

שלום לכבוד הרב,
מה מנהגינו ביחס לכיוון בו אנו נמצאים בעת ברכת הלבנה.
והאם זה משתנה במהלך זמן הברכה.
בתודה,

א. יורינו מורינו איך מתישב דעת הרמב"ם בגיששתו לעינייני כישוף, עין - הרע, רוח - רעה וכדו', הרי ישנם גמרות ערוכות שמזכירות עניינים אלו, כגון בנתיה דרב נחמן שנהגו בכישוף בגמ' גיטין וכו'. לגבי רוח - רעה במשנה פ"ב דשבת תנן 'המכבה את הנר... מפני רוח - רעה..' כבר פי' רבינו הרמב"ם הובא בפי' הרע"ב, 'רוח - רעה מין חולי הוא מתחלואי הנפש שישב בחושך ייטב לו'. כיצד הביאור בגמ' הנ"ל ודומיה?
ב. מהו הגדר בהיסח הדעת ושינוי מקום באכילה להצריך לברך שנית? יורינו מורינו ושכמ"ה.