אכל פרי עם תולעת לענין ברכה
שלום לרב אכל פרי, ולאחר אכילה התברר שאכל בשוגג גם תולעת שהיתה בתוך הפרי. האם יברך ברכה אחרונה?
תודה רבה. .
אם התולעת גדלה בפרי אחרי תלישתו של הפרי מן העץ (וכגון שיתר הפירות שנקטפו אז מאותו עץ אינם מתולעים), הוא גם לא עבר על איסור. כי מדובר בתולעת שאינה שרץ הארץ, ולא שרץ העוף (כי לא ראתה את האוויר), ולא שרץ המים. ובכל מקרה אם אכל פרי שיש בו שיעור, מברך ברכה אחרונה, גם אכל בשוגג תולעת שבתוכו.
תכנים לקריאה נוספת
מטעמת
שלום וברכה לפעמים נותנים במרכולים דברים חדשים לטעימה כגון חומוס חדש וכדומה. האם זה נקרא מטעמת ואין לברך על כך, אע"פ שטועמים אותו עם לחם? בברכה,
ברכת הגומל
שלום למורי שאלתי היא לפי דרך מורנו הרב יוסף קאפח בני, בן שנה וארבע חודשים עבר טיפול שיניים בהרדמה מלאה בבית חולים האם עלי לברך הגומל?
תודה וחודש טוב
מנהגי תימן ושאלות כלליות..
לרב ערוסי שלום רב. ראשית אברך את הרב שימשיך להנהיגנו ע"פ מנהג תימן האמיתי ללא מורא ושינוי, ה' יתן לך כוח עד בלי די. כמה שאלות:
1. לגבי חליטה, האם יש לחלוט רק חתיכות קטנות כפי הגודל שאוכלים?
2. כיצד יש לחלוט, האם מספיק לזרוק למים כשהם חמים ומבעבעים ולאחר כמה שניות להוציא? האם יש הבדל בין גודל החתיכה לעניין זה?
3. לגבי בשר טחון, חשבתי על שני אופציות כדי להסתדר, לחלוט הבשר בחתיכה גדולה לכמה שניות (?) ואז לטחון. לשים הבשר כשהוא כבר טחון (ללא מרכיב נוסף) במים בתוך מסננת (שא יתפזר) ולהוציא ולהמשיך בשימוש עימו. האם דרכים אלו מותרים?
ברכת שהחיינו
שלום לכת"ר, מה דין מי שנולד לו בן ולא בירך שהחיינו, מתוך מחשבה לברך שהחיינו יחד עם המילה. אך לצערנו התינוק נפטר לפני הברית. ואיננו כי לקח אותו אלהים. האם כבר התחייב בברכת שהחיינו שרובצת עליו לברכה או שמא פרחה לה יחד עם הסתלקות בנו. ברוך תהיה
כמה שאלות
לרב שלום,
1. האם צריך לברך כל מסטיק ברכה ראשונה? ברכה אחרונה?
2. אני יודעת שאסור לשים ספרי קודש על הרצפה. אם יש לי סידור (או חומש) בתיק. האם מותר לי להניח את התיק על הרצפה?
3. האם מותר לצחצח שיניים רגיל בשבת (ורק להזהר לא לפצוע את עצמי ולהוריד דם)? ואם אסור לצחצח רגיל, אז מה הם השינויים שצריך לעשות?
4."בחומו היותר גבוה" (שולחן ערוך המקוצר, כרך ד, סימן קל"ו, הלכה כ - של הרב רצאבי). הכוונה לחום הכי גבוה בתנור או לחום יותר גבוה מהתבשיל האחרון שעשינו?
האם אומרים בברכת המזון ״על הניסים״ או ״ועל הניסים״?
הרב שלום,
ראיתי שיש נוהגים בברכת המזון בחנוכה ובפורים לומר "ועל הניסים" עם ו' בניגוד למנהגנו "על הניסים".
ממה נובע ההבדל?
האם מברכים על מים בתוך הסעודה, וכיצד להבין את הערת מארי?
בהלכות תפילה וברכת כהנים פ"ז הל' יד' כותב הרמב"ם לעניין שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום : " ...ועל המים לפניו ולאחריו, הרי שבע".
א) במהדורה ראשונה הגרסה היתה "ועל היין" ועקב כך מורי כתב בהערה מד' שעל היין שבתוך הסעודה מברך גם ברכה אחרונה, כי אין ברכת המזון פוטרתו, משום שהיין קובע ברכה לעצמו.
במהדורה שניה תוקנה הגרסה ברמב"ם שבכל כ"י הנוסח מים ולא יין.
אם כך, היה צריך לעניות דעתי, גם לתקן את נוסח הערה מד' כי לא מדובר כלל בהלכה זו על יין אלא על מים.
מתי מברכים הגומל לפני קדיש ומתי אחריו בסיום הקריאה בתורה?
שמעתי בהלכה יומית את הפסק שהרב נתן. שאומרים קדיש ואח"כ הגומל או גומל ואח"כ קדיש.
הרב נתן תשובה שקודם אומר קדיש ואח"כ הגומל.
אני התפללתי בכל בתי הכנסת בארץ ובעולם,
ואף פעם ראיתי שלא מפריע לומר גומל לפני הקדיש.
אם אדם קם ראשון או שני, או אם זה כהן שאמר ראשון,
האם הוא צריך לחכות לקדיש כדי לומר הגומל אחרי ברכה אחרונה.
למה לחכות לקדיש ואח"כ גומל?
מה יש לנו מזה שצריך קודש קדיש ואחר כך הגומל?
אם אדם שלא קם על ספר תורה, אז מובן לי.
אבל אדם שקם על ספר תורה, ואמר ברכות תורה, ואמר ברכת הגומל, אין שום הבדל או שמברך ראשון או שני שיגיד הגומל
נטילת ידיים
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. במש"כ הרמב"ם ברכות פי"א הט"ו שענט"י, שחיטה וכיסוי הדם מברכים בלשון זאת אעפ"י שהמעשה מאוחר, כיוון שהם דבר הרשות. מה הכוונה "דבר הרשות"? למה שזה ישפיע על לשון הברכה? מה המנהג הקדום בעדת תימן גבי ברכת נט"י, קודם או אחר הנטילה? אם יוכל לתת ראיה. בתומ"ר.
שאלות שונות
לכבוד מורנו ורבנו הרה"ג רצון ערוסי שליטא:
1. בתימן נהגו לסמוך על העירוב כפי שיש היום ברוב הערים בארץ, האם ניתן לסמוך על זה גם היום בארץ?
2. בהרמב"ם ברכות (של הרב קאפח) פרק ג' ה - ט': כותב רבינו עיסה שלש אותה בדבש או בחלב או בתבלין - מברך עליה מזונות. ברצוני לדעת לפי מנהג הדרדעים: מה מברך על קרקר. לפי הנכתב לעיל צריך לברך עליו המוציא?
3. מהו שעור קביעת סעודה לפת הבאה בכיסנין?
4. האם לפי מנהג תימן (השאמי) ראוי להדר לשתות יין בקידוש ללא דבש/סוכר/מבושל? או שזוהי חומרה יתרה?
5. לעניין בשר:
א. לעניין בשר: האם בתימן כולם נהגו לעשות חליטה?