גישת הרמב"ם לברכות השגורות לרגל בשורות טובות, כמו: 'מזל טוב', 'בשעה טובה'

עד מתי מותר לברך בשם ומלכות, אם לא ברך מיד שסיים, ונזכר מאוחר יותר?
1. ברכת המזון?
2. ברכת אשר יצר?
3. ברכות השחר? (לדוגמא, אדם שהתעורר ב 9:30 בבוקר, לזמן של היום לפי תל אביב, עד איזה שעה יאמר ברכות השחר אם נתחייב - כרבנו?)
4. ברכה אחרונה (נפשות / על המחיה)?

שלום מארי, לדעת רבינו,
1. אם אכל סעודה ולא נגע במלח ישירות, אלא רק באוכל, שייתכן ויש בו מלח, כגון בלחם או מאכל אחר, האם חייב במים אחרונים?
2. ברך המוציא בלבד, ללא ג'עלה לפני הארוחה, ובאופן קבוע מגישים פיצוחים בסוף הארוחה כגון בוטנים, האם צריך לברך עליהם לפני או שהמוציא פוטר אם ידע שיגישו?
3. לשיטתנו, כמה זה סאה בליטרים, לעניין מקווה?
תודה מארי,

שלום לרב הלכות ברכות פרק יא "אבל נטילת ידיים ושחיטה, הואיל ובדברי הרשות הן–אפילו שחט לעצמו–מברך על השחיטה ועל כיסוי הדם, ועל נטילת ידיים" נטילת ידיים בבוקר שהיא חובה מדוע לא יברך ליטול ידיים?.
תודה רבה.

שלום כבוד הרב בסעודה שניה בשבת אנחנו מברכים המוציא. אך אימי אינה אוכלת לחם אלא רק מזונות (ג'חנון וכו') ושהכל. האם מותר לי לברך לה על המחיה ובורא נפשות לאחר שבירכתי ברכת המזון? האם מותר להוציא מישהו לידי חובה בברכה אחרונה למרות שלא אכלתי?
תודה רבה ויישר כוח.

שלום לכבוד הרב

שאלתי היא לגבי דין מטעמת באוכלין
מהי הכמות הנאכלת כדי להתחייב בברכה אף שטועם ?

האם ברכה שאדם בירך כשהוא תחת איסור "אל תאכלו על הדם" היא ברכה לבטלה? נ"מ כשאדם שכח שהוא חייב בתפילת תשלומין ואסור באכילה לפניה (לפי המ"ב וסיעתו עכ"פ) אם בירך על מאכלים לארוחת צהריים ואז נזכר כי לא התפלל תשלומין.. (והרי עושה רק 18 בלי חרזה ואין כאן היסח דעת) האם יברך שוב על כל המאכלים? והאם יש נ"מ לברכה אחרונה (כמו כן השאלה לגבי שכח שהוא צום..") אנא מן הרב שיענה לי לפי הדעות שהצגתי גם אם חולק עליהן בעיקרן (שתשלומין אוסר אכילה ושאין היסח דעת)

לק"י

שלום כבוד הרב,
א) כתב הרמב"ם בהלכות ברכות: "כשרוחץ פניו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, המעביר שינה מעיניי ותנומה מעפעפיי..."
האם ניתן לברך ברכה זו במקלחת שמשמשת גם כשירותים? כמובן כאשר השירותים נקי ומכוסה ואין ריחות לא נעימים.
ב) "כשחוגר חגורו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אוזר ישראל בגבורה."
מתי עלי לברך ברכה זו? האם לפני לבישת המכנסיים או לפני חגירת חגורה? ומה הדין אם אינו חוגר חגורה?

בברכה

שלום וברכה מארי, כת"ח אשאל, כתב רבנו בהל' ק"ש א, ד: "... ומפני דבר זה נהגו כל ישראל לומר שבח זה ששבח בו ישראל אבינו". ושאלתי, היאך מנהג זה עוקר הלכה? הרי אסור להפסיק בק"ש כלל, אפילו לקדושה. היתכן לעבור על הלכה זו בגלל מנהג בעלמא שלא חכמים תקנוהו? למה רבנו השתמש בלשון נהגו? ברוך תהיה לעולם תחיה