1. עליך לדעת, כי כל אדם שמתנה את אמונתו, או את דתו, בכך שיהיה לו טוב, ושלא יהיו לו ייסורים, הוא אינו עובד את ה' באמת. כי הוא חושב שה' הוא משביר. והוא (האדם) צרכן, ויש הסכם ביניהם שהצרכן יעשה כך וכך, והמשביר יעשה כך וכך. וההסכם הוא לטובת שני הצדדים. אוי למי שחושב כן, כי זו הגשמה גסה, וזילות עבודת ה'. אין ה' זקוק לדבר מאת האדם. עבודת ה' היא תועלתו של האדם, ורק תועלתו. היא נועדה לזכך את נפשו בעולם הזה, כדי שבבוא העת, מוות, בעתו, או בטרם עת, נפשו תהיה ראויה לחיי האמת והנצח בעולם הבא, כמלאכים. ולכן האתגר של האדם לעבור את העולם הזה, שהוא פרוזדור, עד לעולם הבא. אע"פ שהפרוזדור עם מכשולים רבים, כגון ייסורים, להבדיל, כאותו שחקן, שמשתתף במירוץ, שבמסלול יש מכשולים רבים וקשים, ואין לו שום תלונה כלפי מתכנני אותו מסלול, כי הוא מבין שזהו המבחן, וזהו האתגר ועל פי המאמץ והכשרון יצליח או יציג עצמו באותו מירוץ. וברור שנוח לו לאדם שלא נברא כאדם, אלא כמלאך, אבל עכשיו שנברא כאדם, עליו לעמוד באתגר, ושכרו גדול.
2. דבריך נכונים. צריך אתה שעוונותיך בעבר יהיו לנגד עיניך, לא כדי שתתייאש מן התשובה, אלא כדי שתשובתך תהיה מושלמת, ותהיה זהיר בעתיד, שלא תיכשל שנית. וה' יהא בעזרך.