האם מותר להתארח אצל חבר חילוני שאיני שומר כשרות?
לכבוד הרב שלום,
האם מותר ללכת להתארח ביום חול אצל חבר חילוני שאינו שומר כשרות?
והאם מותר לאכול אצלו אוכל שהוא קונה במיוחד עם כשרות בשביל שאוכל לאכול אצלו?
בברכת יגדיל תורה ויאדיר
שלום הרב,
1) איזה סוג של בעיות בכשרות יכולות להיות במסעדה חלבית לחלוטין בארצנו אשר כל מוצריה כשרים למהדרין אך מי שמפעיל אותה הם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות?
2) במידה וישנה מסעדה שביום יום אין לה כלל בעיות כשרות, אך היא פתוחה בשבת ומחללת את השבת. מאיזה סיבה אסור לאכול בה?
תודה ושנה טובה
1. כלל יהא נקוט בידך, אין לאכול בשום מסעדה ואפילו חלבית, ואפילו לקנות מקיוסק שום מוצר מזון, או שתייה, בלי הכשר של המסעדה או הקיוסק, או כל מקום שמשווק מוצרי מזון או שתייה, כי בתעשיית המזון המודרני יש הרבה מרכיבי שימור, שהם מן החי הטמא וכיו"ב. ואפילו חלב טהור, יש בעיה עם חלב גויים. וכן מסעדה שעובדיה גויים, יש בישולי גויים ועוד בעיות לרוב.
2. הרבנות אינה מעניקה הכשר לשליש ולרביע, ואם המסעדה פועלת בשבת תוך חילול שבת, הרי שהרבנות לא תעניק לה הכשר, וא"כ גם בימי חול אין לה הכשרה, וראה תשובה מס'
1.
לכבוד הרב שלום,
האם מותר ללכת להתארח ביום חול אצל חבר חילוני שאינו שומר כשרות?
והאם מותר לאכול אצלו אוכל שהוא קונה במיוחד עם כשרות בשביל שאוכל לאכול אצלו?
בברכת יגדיל תורה ויאדיר
לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי שלום וברכה בהל' ברכות פי"ב כת"ר שהמוסיף מים על שמרים של יין ביחס של אחד לשלוש, דהיינו שהשמרים של היין הם רבע ושלשה רבעים הם המים, הוא יכול לברך עליהם בורא פרי הגפן. האם מתוך כך ניתן ללמוד כי:
א. ניתן למזוג יין יבש, שלא מהלו אותו במים, בשעור של רבע הכוס יין ושלשה רבעים מים ולברך על הכוס הזו בורא פרי הגפן לדעת רבנו?
ב. האם ניתן לשרות צימוקים במים ביחס של אחד לשלוש, דהיינו שהצימוקים יהיו רבע מהמיכל ושלשה רבעים מהמיכל שבו משרים יהיו מים, ויהיה ניתן לברך על משרת הצימוקים הנ"ל בורא פרי הגפן לדעת רבנו?
בתודה ובברכה
מיהם העדים החותמים על שטרי הכתובות על פי המסורת הקדומה?
מסעדה שבעבר היה לה תעודת כשרות ולטענת בעליה התעודה לא חודשה מכיוון שהרבנות רצתה להפסיק את עבודתו של המשגיח. כיום אותו משגיח מועסק ע"י בעל המסעדה באופן ישיר. המשגיח הינו יהודי ירא שמים הנמצא כל יום כשעתיים במסעדה. האם מותר לאכול במסעדה זו.
כבוד הרב,
ראיתי שאלות ותשובות רבות בנושא אך תמיד זה היה פרטני לגבי משקה זה או אחר. כמו - כן חיפשתי ומצאתי באינטרנט רשימות שונות של הכשרים שונים בחו"ל (בית דין לונדון, OK וכו'). אולם הרשימות שמצאתי אינן מהשנה - שנתיים האחרונות וכן לפעמים הן סותרות זו את זו (למשל אייריש קרים נחשב ככשר בחלקן ובחלקן לא). בסופו של דבר יש לנו בבית מגוון משקאות שניקנו או שקיבלנו במתנה במשך השנים ואני מעוניין לדעת האם אפשר לשתותם, לכן אודה לרב אם יוכל להפנות אותי לרשימה מעודכנת של משקאות חריפים כשרים (מהארץ ומהעולם) שאפשר לסמוך עליה.
תודה רבה.
1 אני חזרתי בתשובה לפני כמה שנים והמשפחה שלי מסורתיים, מה הדין לגבי אכילה אצלה המטבח הוא לא כשר זה אומר שאין הפרדה בין כלים חלביים לבשרים?
2 שאלה נוספת במידה ואני רוצה להזמין אותם לשבת אך הם לא רוצים להישאר לישון אצלי מה שאומר שהם ייסעו בשבת, מציין שבכל מקרה הם נוסעים בשבת ולא שומרים שבת?
שלום הרב, כאשר מכינים אצלנו בישיבה חמין לשבת סדר ההכנה הוא כך שמטגנים בצל בשמן רותח ולאחר מכן מוסיפים את הבשר לתוך השמן הרותח (השמן מכסה את הבשר וצורב אותו מיידית) האם זה נחשב חלוט? אם לא, האם יש לשנות את הסדר של הבשר והבצל על מנת שייחשב כחלוט?
שלום כבוד הרב.
אני תימני בלדי. האם ישנו איסור לאכול תותים ואם מותר איך מכשירים? כנ"ל לגבי קלח של תירס...?
בתודה מראש
שלום הרב,
האם אפשר להשתמש בקמח מולינו ירוק כשר לפסח ולהתפיח
אותו עם שמרים כשרים לפסח? האם עניין שלחימוץ?
תודה
שלום הרב, מפנה אליך שאלה שנסתפקתי בה היום ולא מצאתי לה תשובה לצערי..
רבינו כותב בהלכות מאכ"א ריש פ"ב "מכלל שנאמר וכל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו - שומע אני שכל שאינה *מעלת גרה ומפרסת פרסה* אסורה וכו' "
אפינו עוגיות שנילושו בחמאה ושמנו אותם בטעות בתבנית פרווה, כאשר הם היו מונחות על נייר אפייה על התבנית. העוגיות לא דלילות, אלא קשות. מהנייר אפייה נשארו מעט סימנים של הספיגה של התערובת.
העוגיות נאפו בחום של 180 מעלות בתבנית פרווה למשך 15 דקות.
השאלה מה דין התבנית?