הגבהת העקבים בקדושה, כשהוא אומר עשה למען שמך וכיו"ב, הוא עפ"י דרש, הביאו הרמ"א בשו"ע, קכה, ב, נושאים עיניהם ומנענעים גופן ונושאים אותו מן הארץ. והמשנ"ב הביא בשם מדרש תנחומא פרשת צו, ובשתיים יעופף, מכאן תקנו לעוף על רגליו ובשעה שאומר קק"ק וכן הביאו המהרי"ץ בסדר קדושה בתפילת העמידה שחרית. אולם הרמב"ם לא התייחס למנהג זה כלל. מכאן שחלק מיהודי תימן אימצו את המנהג של הרמת העקבים עפ"י המדרש והאחרונים. וחלקם נאמנים לשיטת הרמב"ם והראשונים, שאין מרימים את עקביהם ולא זזים, כפי שכתב הרמב"ם, תפילה, ה, ד, כשהוא עומד בתפילה צריך לכוון את רגליו זו בצד זו, ועומד כעבד לפני רבו באימה, יראה ופחד.