אדם שלא היה יכול להגיע לתפילה בציבור שאל אם לומר הלל. בעבר שאל אותי אותה שאלה בראש חודש והוריתי לו להימנע מאמירתו ביחיד. הפעם חל ראש חודש בחנוכה, והוריתי לו לגמור את ההלל ולברך. מה השתנה כשהתפלל לבדו?
האזינו לשאלת המתפלל שקיבל שתי תשובות שונות ולבירור מה מחייב אותו בכל אחד מן הימים.
מדוע הוריתי אחרת בפעם הקודמת?
השואל זכר שהוריתי לו לפי רבנו שלא לומר הלל כשהתפלל ביחיד בראש חודש. טעמו של דבר הוא שבראש חודש בלבד אמירת ההלל יסודה במנהג. הציבור אומר אותו בדילוג ובלי ברכות בתחילה ובסוף. המנהג ניתן לציבור כציבור, ולפי דרך זו היחיד אינו אומר הלל בראש חודש אף בדילוג ובלי ברכה. ההלל הוא המנון של אמונה והודאה, ויש מקום לאמירתו כסדר תפילה בזמנים שקבעו חכמים.
מה מחייב את היחיד בחנוכה?
חכמים קבעו את שמונת ימי חנוכה להודאה ולהלל. גומרים בהם את ההלל ומברכים בתחילתו ובסופו. חיוב זה הוא ממהותו של היום וחל על היחיד ועל הציבור כאחד. גם אדם שנבצר ממנו להתפלל בציבור מקיים אותו בתפילתו.
מסקנת הדברים: בראש חודש שחל בחנוכה מזכירים את ראש חודש, ולעניין ההלל נוהגים כדין חנוכה. לפיכך הוריתי לשואל לומר הלל שלם ביחיד ולברך בתחילתו ובסופו.
האם היחיד אומר הלל בדילוג בלי ברכה בראש חודש רגיל לפי הדרך המובאת בשיעור?
המנהג לומר הלל בדילוג ובלי ברכות בראש חודש ניתן לציבור. לפי דרך זו המתפלל ביחיד בראש חודש בלבד אינו אומר את ההלל, אף בדילוג ובלי ברכה.
האם המתפלל ביחיד מברך על הלל בראש חודש שחל בחנוכה?
כן. בשמונת ימי חנוכה תיקנו חכמים הלל שלם לכל אדם. לכן גם בראש חודש שחל בחנוכה היחיד גומר את ההלל ומברך בתחילתו ובסופו.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
כמה שאלות
1. הם ישו היה תנא ואם כן אז מי
2. הראב"ד בהשגה שלו על הרמב"ם בהלכה איזהו מין - כל שאומר שאלוה. אני הבנתי שהראב"ד הבין שהיו חכמים גדולים שקדמו לרמב"ם שחשבו שה' הוא גוף. ושהוא מבין שהרמב"ם גם הכיר את החכמים הללו. האם זה נכון שהראב"ד והרמב"ם מבינים שחכמי ישראל גדולים חשבו שהשם יתברך הוא גוף.? וכן למה לא יכול להיות שאותם חכמים דיברו בלשון משל? ועל איזה חכמים לדוגמא מדובר?
ימין, חזרת הש"ץ, וקריאה בס"ת
שלום בהערכה רבה נתעוררו בי ספקות.
1. למה שכל פניותי יהיו לצד ימין? למה הוא טוב משמאל?
2. במקרה שאני ממהר במיוחד, ואני בתפילת מנחה. האם מותר לי לעזוב כאשר אני מסיים את תפילתי, והש"ץ לא התחיל את חזרתו?
תודה
האם ספרדי המתפלל עם משפחת אשתו במניין תימני רשאי לאמץ הגייה תימנית?
אני פוסק בביתי לפי הרה"ג עובדיה יוסף זצ"ל
אשתי תימנייה
בשבתות וחגים של אירוח של משפחתה אני מתפלל עם חמי וגיסי במניין תימני
האם לפי פסקי הרב עובדיה יוסף אני יכול ללמוד את ההגייה התימנית ולהתפלל, ולברך ולעלות לתורה ולקרוא לפי הגייה זו כשאני מתפלל בכללי במניין תימני ?
חיוב בתפילה
שלום לכבוד הרב במניין תימני אחד המתפללים שנפטר אביו והוא מתנה את המשך הגעתו לתפילת שחרית בכך שהוא יהיה שליח ציבור כל בוקר מפני שיש לו "חיוב". מצד שני מה שנהוג עד עכשיו שכולם עולים לפי התור. יש לציין שהמניין מצומצם וכל אחד חשוב שיגיע.
1) האם המושג "חיוב " מקובל על יהודי תימן?
2) האם עדיף שיתפלל במניין התימני גם אם לא יהיה שליח ציבור וזאת כדי לא לגרום להתפרקות המניין? או שהציבור יוותר לו ושיהיה שליח ציבור כל תפילה?
תודה רבה.
פתיחת ספר תורה
האם מותר לפי רבינו הרמב"ם לגדול (מעל גיל 13) ואינו נשואי לפתוח ספר תורה ?
הכרזת 'כהנים'
שלום.
אני גר בשומרון והקמנו לפני שנים מועטות מנין תימני המוגדר כמתפלל בנוסח בלאדי. התעורר דיון לגבי זמן אמירת 'כהנים' האם לפני ברכת אקב"ו או לאחריה. יודעים אנו שהדבר נתון במחלוקת רמב"ם ומרן השו"ע והמנהג הקדמון כדעת רבנו. ברצוננו לשאול מה המנהג הרווח בקהילת הבלאדים ואיך הרב ממליץ לנו לנהוג. כל טוב.
אמירת ויושע בעת צרה
שלום לכבוד הרב זכור לי שבעת מלחמת המפרץ לאחר תפילת ערבית של שבת במניין תימני אמרו בעמידה כל הקהל את שירת הים ולאחר מכן עוד פסוקים, וכל זאת למען שמחשבת הרשע מבגדד לא תצא לפועל. ושאלתי היא: מה המקור לכך?
תודה רבה.
מזמור חנוכה או ראש חודש? מה אומרים כשמוציאים ספר שני
ש"צ שטעה בחתימת ברכה, האם יחזור לראש התפילה?
האם דינו של הש"צ כמו כל מתפלל וחייב לחזור אא"כ תיקן וחתם כהלכה תוך כדי דיבור?
מדוע א"כ כאשר ש"צ בתפילה אחת (ולא לחש וחזרה) לא יחזור לראש התפילה למרות שטעה וחתם "גואל ישראל"במקום "האל הקדוש"?
מהי א"כ תקנתו של אותו ש"צ בנסיבות שכאלה הכרוכות גם בטורח ציבור?
נזדמנו לו תפילין או טלית בקריאת הזמירות, האם יניח התפילין בין הזמירות ויברך עליהם?
מהם ההבדלים בעניינים אלו בין שיטת הרמב"ם לשיטת השו"ע ועוד אחרונים?
היש לדקדק בדיני הפסק בין הזמירות כדיני ההפסק בתפילה או בקרית שמע?