עונת זמן קרית שמע
האם לפי רבינו צריך לספור 3 שעות זמניות משעלה עמוד השחר, או שסופרים 3 שעות משיבדיל בין ירוק לכרתי (כמו שהמשנה אומרת שהוא ד"א גם זמן טלית ותפילין)?
האם לפי רבינו צריך לספור 3 שעות זמניות משעלה עמוד השחר, או שסופרים 3 שעות משיבדיל בין ירוק לכרתי (כמו שהמשנה אומרת שהוא ד"א גם זמן טלית ותפילין)?
אם ניתן להוסיף בברכת ותן טל ומטר את התוספת בעת מלחמה?
לפני מספר שנים הגעתי לישיבה בב"ב כשפסח חל ביום ה'.
הגעתי ביום א' בשבוע שהיה צריך לקרוא קדש.
הערתי להם שצריך לקרוא קדש לי ולא אם כסף וכו',
ואמרו לי כבר הוצאנו ס"ת ונקרא בו אם כסף
אמרתי אפשר לגלול לקדש לי.
מה היה צריך לעשות במקרה הנ"ל?
אודה לתשובתו הרמתה ועל כך יבורך.
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו.
ברצוני לשאול מה עדיף אם מתפלל אדם במניין אשר הם את תפילת 18 גומרים מהר יחסית אליו והוא אינו מספיק לומר איתם את הקדושה ולפעמים את כל החזרה, האם עדיף שהוא יתפלל בכוונה של המילים כמו שהוא התפלל עד עכשיו ולוא יספיק לקדושה או אפילו לחזרה או שעדיף שימהר בתפילתו ויענה עימם?
תודה רבה כבוד הרב וברצוני לומר ברכותי ותודותי על הארגון של הרב הן בכלל בנושא המשפט הלכה ועדת תימן והן באתר הנפלא הזה שמשרת אותי המון.ויהי רצון שתורתך בשיטת מארי בדרכו של הרמב"ם תתפרסם ותעלה מעלה מעלה.אכי"ר.
שלום רב, מה מקור המנהג לפיו המאחר המגיע אחר התפילה, ומוצא מנין במקום, אומר חזרת הש"ץ עד אחרי אתה קדוש? האם אין בכך טרחא דציבורא, או שזכות היא לציבור לומר קדושה? ומה בדבר מציאות שכיחה וחמורה בה ישנם לומדים בביהכ"נ הנאלצים להתבטל מלימודם. אמנם זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד, אולם, לכאורה, אין זה זמן תפילה של הלומדים אלא זמן הנכפה עליהם בידי אחר.
בתודה ובברכה.
האם לפי הרמב"ם ישנו גדר 'תענית שעות' גם למי שקבל עליו תענית להמשך היום לאחר שסעד בחצות היום?
מועד קבלת התענית – האם חייבת להתבצע מבעוד יום כמו תענית רגילה או אף קבלה במועד ההחלטה על 'תענית שעות'?
הישנן נסיבות ב'תענית שעות' שאין על מקבל התענית לומר 'עננו' בתפילה למרות התענית?
אני נמצא בחו"ל (ארה"ב) בשליחות וכידוע לא אומרים ברכת כהנים ביום חול, השאלה מדוע? ואיך אפשר להסביר את ההבדל בין חו"ל לרוב המקומות בארץ ישראל שאומרים כל יום. ולמה דווקא בהלכה זו יש הבדל וקשר לשמחה.
תודה מראש
מהו הרקע והסיבות לתקנת חכמים לברכה מעין שבע?
האם יש לחשוש לחומרת ברכה לבטלה היות ובימינו לכאורה ברכה מעין שבע הינה מיותרת?
מה ההסבר של הפוסקים שלא לברך ברכה זו במקומות אלו כנגד הכלל שאם בטל הטעם אין לבטל התקנה?