לומדים ביחד! הלכות תשובה לרמב"ם
הלכות תשובה פרק א א-ב
לצפייה בכל השיעורים בסדרה לחצו כאן
האם אפשר לקחת בליל יום כפור כדור שנה ( ללא שתיה)
מבחינה עקרונית, אסור, שהרי גם אוכל שפגום בטעמו, אסור מדרבנן ביוה"כ. מבחינה מעשית, תלוי מהו מצבו של האדם שזקוק לכדור שינה. האם לא יכול לישון כלל, בלי כדור, ומהו מצב בריאותו, כי אפשר שהתשישות בהעדר שינה תזיק לו. זהו עניין למורה הוראה, שהצריך לכך ישאל, והמורה הוראה יברר עמו פרטים נוספים כדי לדעת אם יש היתר.
שלום כבוד הרב מוזכר בגמרא (כריתות ו/א) יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי, וכך ראש עדות ישראל נוהגים לברך על סממנים אלו בסעודות ר"ה.
רציתי לשאול את כבודו, האם הרמב"ם הזכיר מנהג זה? כיון שנודע לי שתימנים הנוהגים ע"פ הרמב"ם נמנעים ממנהג זה. כתיבה וחתימה טובה.
שלום,
האם מותר להשתמש בספריי למניעת ריח - פה בצומות?
תודה מראש.
שלום לכבוד הרב בענין "אחטא ואשוב" היכי דמי האם דוקא כשיושב בקר רוח ואומר "מחר ב 3 אחה"צ אוכל חזיר ופירות ים ואחרי זה אשוב בתשובה ולא אוכל עוד חזירים" או אפילו כשהביאו לשולחן חזיר ומתאוה אליו ואומר "אוכל רק החזיר הזה בפעם הזאת ואשוב בתשובה ולא אוכל יותר חזירים" גם ביצע "אחטא ואשוב"?
ואני ברוב חסדך - לקט פסוקים שנוהגים יהודי תימן לומר כפתיחה לסליחות יום הכיפורים.
מפי מארי סעיד יצחק הלוי
מהו הארוע הקובע את מועדה של תפילת הנעילה עפ"י רבינו הרמב"ם ?
למה התכווין התלמוד הירושלמי כשציין את סימן מועד תפילת הנעילה כאשר החמה נראית בראש הדקלים?
התפללו תפילת נעילה במועדה והאריכו בה לתוך הלילה, האם רשאים הכהנים לישא כפיהם?
הנני משמש בקהילתי כש"ץ קבוע בימים נוראים. ייתכן ומצבי הבריאותי יחייב אותי השנה, לראשונה, לאכול ולשתות ביום הכיפורים, כדי ליטול את התרופות לאיזון רמת הסוכר. במקרה זה אעדשה זאת בהתאם לשיעורים המותרים (מלוא לוגמיו, ככותבת הגסה) ובהפסקות הנדרשות. האם אני רשאי להיות ש"ץ במקרה כזה:
א. עד האכילה\השתייה הראשונה
ב. לאחר הטעימה הראשונה. הנושא אינו "בנפשי" כמובן, פרט לתפילת "כל נדרי" אשר אני מתפלל במניין אשר רובו אינו שומר תו"מ, והם באים במיוחד לשמוע אותי (ואם לא - לא יגיעו ל"כל נדרי").
הכנס העולמי ה- 26 לדיני ממונות בהשתתפות : ארגון רבני ההתיישבות וארגון רבני ערים התקיים בימים רביעי – מוצש"ק כז' טבת - א' שבט תשע"ז (25-28.1.2017) במלון "רמדה" בירושלים עיה"ק.
הנושא המרכזי שעסקו בו: "המשפט הציבורי והקניין הפרטי"
מהתעלמות הרמב"ם, האם ניתן להסיק שמחייב בקידוש במיוחד כשחל בשבת או שאין לקדש ע"מ שלא להסתבך באיסור ברכה לבטלה? מדוע שאלה זו התעוררה רק אצל האחרונים והרי מדובר במקרים שכיחים ואעפ"כ לא נמצאה התייחסות מימות המשנה ועד לראשונים? מה מאותתים לנו חז"ל בתקנתם שתפילת מוסף של יוה"כ "תדחה" את המוסף של השבת למרות שקדושתה רבה יותר?