תכלת

שלום כבוד הרב,
שמעתי שאסור לקצר את הדרך ולעבור דרך בית כנסת. האם זה תקף גם אם אני עובר דרך חצר בית הכנסת? מדובר על חצר כזאת שסביר להניח שהציבור שמה מברכים ברכת הלבנה בחוץ ועושים תשליך.

כבוד הרב שלום! האם זהו הידור מצווה בלבישת טלית לאשכנזי (שהרי לא נוהג בלבישת טלית) לפני החתונה - ואחרי בר מצווה, ואם כן מהם הטעמים? או שלא נהוג ועל כן הרב ממליץ שלא ללבוש. בכבוד רב אבידן

שלום למרי רצון. בשאלתנו הקודמת שאלנו: שלום למרי ערוסי. שעברנו דירה היו מזוזות בדירה. אך רצינו להדר ולקנות מזוזות אחרות (גויל - כי אין קלף לשיטת רבנו) ולכן עשינו זאת, ואכן ב"ה קבענו מזזות רק בחדר השינה ובכניסה לבית. ומפני שלא היה לנו בית מזוזה תקין, לא קבענו בחדר הילדים (ועדיין אין לנו כי אנו זוג צעיר). האם כשנקבע מזוזה שם עלינו לברך שוב? האם יש להזדרז לעשות זאת על עף שאין איש גר שם כעת? במידה ואחי הקטן יבוא אלינו האם נוכל לתת לו לישון שם אע"פ שאין שם עדיין מזוזה?
תודה רבה. ומרי ענה:
1. את המזוזות שעקרתם, אם הם כשרות, אתם חייבים לקבוע במקום אחר, כי מעלים בקודש ולא מורידין.

לרב שלום וברכה,

שלום לרב

מהו המקור למנהג התימנים שנוהגים להתעטף הציבור בטלית במנחה ובמיוחד בשבת?
בתודה

האם צריך להטיל ציצית בגלימת עורכי דין? הרי יש לה 4 כנפות בעצם?

שלום לכבוד הרב היקר אנא באר לנו האם גם בימינו כותבים סופרי הסת"ם על קלף שמיובא מחו"ל, ועובד רוב עיבודו על ידי גויים (שהמליחה בקלף היא רוב וכמעט כל עיבודו) כפי שמארי כותב שהיה בזמנו. בברכה ובתודה

רבנו כותב שאת הציצית מטילים לא יותר על שלש אצבעות מקצה האריג. ראיתי טליתות מתימן (שמלה) שהיו יותר ולפעמים הרבה יותר מכך. (ללא הנימין המשולשלים כמובן) איך ניתן להסביר זאת?

לכבוד הרב,
בהמשך לשאלה הקודמת על מינוי רב וגבאים. מעניין אותי להבין באופן עקרוני את נושא הבעלות על בית כנסת ציבורי.
1. מי מקים את בתי הכנסת הציבוריים בעיר ובישוב? עירייה/מועצה דתית/מרא דאתרא/אחר?
2. בית הכנסת כמו גם הקרקע עליו הוא יושב הינם סוג של נכס. מי הבעלים החוקיים של נכס בית הכנסת? ואז התשובה לשאלה זאת שקולה לשאלת בעל השליטה המלאה בבית כנסת מכל הבחינות.
3. האם בתי כנסת ציבוריים היושבים בשטח עירוני כפופים לתקנות הרבנות הראשית, לרבות אמירת הלל ביום העצמאות וכיו"ב?
בתודה מראש

שלום לכבוד מארי, האם ניתן להכנס לבית הכסא כאשר תפילין של יד מונחות עליך, בצורה כזאת: התפילין והרצועות מכוסות לגמרי ע"י השרוול, ואנו תוחבים פיסת עץ החוצצת בין בשר הקיבורית, ובין קציצת התפילין. (כדי שלא ייחשב שהם מונחות עליך) (ודאי שתפילין של ראש אינן מונחות כרגע). המטרה בפעולה הזו, היא לחסוך את טורח חליצת התפילין ולבישתם מחדש בכל פעם שצריך להתפנות. בדרך זו אוכל להניח תפילין הרבה יותר זמן מאשר רק בזמן התפילות, כי אין טורח. אשמח להסבר ומקורות בנוגע לטעמים של פסיקתך.
תודה על הענותך לפתור הלכה מורכבת זאת.

שלום הרב
רציתי לדעת על מה סמכו יהודי תימן כשבטליתותיהם השחורות הציציות היו לבנות ולא בצבע הבגד כפי המובן מלשון הגמרא והרמב"ם.