סליחות בראש השנה

לנוכח הפרשה המטלטלת שפורסמה בתקשורת ומשפיעה על הועדה למינוי שופטים, כבר מתחילים נבחרי הציבור להרהר אם המתכונת שקיימת היום לבחירת שופטים נכונה או לא נכונה. מה יש למשפט התורה להציע?

בהחלטה תקדימית וחריגה, החליט אתמול (שני) בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, להכיר בזוג לסביות כאמהות לילד.

בעקבות ההחלטה אומר לערוץ 7, חבר מועצת הרבנות הראשית, ורבה של קריית אונו, הרב ד"ר רצון ערוסי, שצריך לחוקק חוק שיאסור על בתי משפט לדון בסוגיות שקשורות לקדושת עם ישראל, "לצערי, אני רואה בדאגה חמורה את העובדה, שבית משפט שאינו אמון על תורת ישראל, מתעסק בעניינים שקשורים לקדושת עמנו וקדושת הייחוס של עם ישראל".

שאלוני האם התופעה שנחשפנו אליה בימים האחרונים מה שמכונה בתקשורת פיליבסטר בפרלמנט הישראלי אשר לפי יש אומרים זה מהווה דוגמא מופתית לדמוקרטיה מאוד קלאסית בישראל. האם הדבר הזה מקובל בעולם ההלכה, רוצה לומר, בסנהדרין שיהיה המוסד העליון המוסמך לקבל חוקים, או להכריע הלכות ששנויות במחלוקת ואשר אמונים על פי הכלל "אחרי רבים להטות". האם גם שם מיעוט רשאי או חייב לנהוג כמו האופוזיציה ולמשוך את הזמן והדיונים כדי שהחוק או דעת הרוב לא תתקבל או שתדחה או כל מכשול אחר. האם זה מקובל בעולם ההלכה או לא?

שאל השואל מהי עמדת משפט התורה לגבי פסק דין של בית הדין הצבאי אשר לא הסכים להרשיע את המחבל הערבי בניסיון להריגה, בטענה שכיוון שהוא דקר את אותה אישה יהודיה דקירה אחת והסכין נשברה ונפלה על הרצפה. ואין אנו יודעים אם כוונתו היתה להרוג, או אין כוונתו להרוג. ולכן, אפשר להרשיע אותו על חבלה וכיוצ"ב אבל לא על ניסיון הריגה. מה עמדת התורה בעניין זה?