חרישה בשביעית.
שלום רב!
ברצוני לדעת מה סובר רש"י בנוגע לחרישה בשנת השמיטה, ואודה לך מאוד אם תציין את המקור המדויק לכך. בכבוד רב, מיכל איבשיץ.
מארי נכבד. מעט התבלבלתי בדיני השמיטה, ואשמח אם מארי יעמידני במקום ראוי.
1. יבול נוכרי =
א. האם צריך מעשר?
ב. האם צריך לשמור קדו"ש?
2. יבול היתר מכירה=
א. האם צריך מעשר?
ב. האם צריך לשמור קדו"ש? * האם יש הבדל בין העדות השונות? ז. א מנהגים שונים במעשר ע"פ היתר מכירה?
3. האם יש הבדל בצריכת פירות לבין צריכת ירקות מהיתר מכירה? האם זה נכון שבירקות ראוי יותר להחמיר ולרכוש יבול נוכרי, ובפירות ניתן להסתפק בהיתר מכירה?
1. אם מן הארץ, יש לשמור קדושת שביעית ואין תרו"מ בדין פירות שביעית, ואין איסור ספיחין.
2. יבול היתר מכירה, אם המכירה כהלכה. יש לשמור קדושת שביעית, ואין תרו"מ ואין איסור ספיחין.
3. בוודאי. בירקות, מאחר ויש איסור ספיחין, ראוי להימנע מהיתר מכירה, ורק יבול נכרי. לא כן פירות שביעית, אפשר אפילו מהיתר מכירה.
שלום רב!
ברצוני לדעת מה סובר רש"י בנוגע לחרישה בשנת השמיטה, ואודה לך מאוד אם תציין את המקור המדויק לכך. בכבוד רב, מיכל איבשיץ.
מדוע , אם כן, משתנה הדין כאשר יתבע העובד את שכרו כמלוה. דהיינו מתן ארכה למעביד לשלם השכר במועד אחר?
האם דחיית התשלומים בהקפת חנות עד שיצטברו לסכום גדול לא נחשב כמתן אשראי מהחנוני ללקוח?
האם רק מי שנזקק להלוואה נכלל באותם חובות הנשמטים בשמיטת כספים?
שלום לכבוד הרב!
הנחתי זרע של מנגו בכוס מים לאחר שנעשה שתיל קטן העברתי לעציץ מנוקב מלמטה בשנת השמיטה אלה שהעציץ הונח על גבי משטח אבן כך שאין יניקה מקרקע אדמה אם הייתי מניח את העציץ על אדמה מה הדין של הפירות במהלך השנים שלאחר מכן שרק אחר השמיטה העברתי מהעציץ ושתלתי בקרקע רגילה והאם יש חילוק בין רבינו הרמב"ם למרן השו"ע?
תודה
שלום כבוד הרב,
אמנם נגמרה שנת השמיטה אך אנו עדין אוכלים את פירותיה עד חנוכה שיבוא אלינו לשלום.
מאז תחילת השנה הקודמת (תשע"ה) אנו מקפידים לאכול רק
פירות וירקות מתוצרת חו"ל, יבול נוכרי או ערבה ולא רכשנו
יבול מהיתר מכירה, אוצר הארץ/בית דין, וזאת לאור העובדה
שלדעת רבינו מדובר על ספיחין ושאסור לאכלם.
ידועה המשנה בה כתוב, "מחזקין ידי גויים בשביעית אבל לא ידי ישראל"
וזאת בשביל שירצו לגדל ונוכל להעזר בהם בשמיטה.
לאור המצב לאחרונה (ובכלל לאור המציאות בה אנו חיים)
האם ראוי ונכון שנרכוש יבול נוכרי (שמגיע ברובו המוחלט מערבים תושבי יהודה ושומרון ועזה
כבוד הרב שלום, השנה ב״ה אני מתחילה לעבוד כגננת בגן ילדים. זו שנתי הראשונה וזהו גן ממלכתי לא דתי. הגן הוא גן חדש לגמרי כך שאצטרך לדאוג גם לנושא הגינה. מה מותר לי מבחינה הלכתית לעשות בגינה? כיוון וזהו לא גן דתי וזוהי שנתי הראשונה במקצוע אני קצת חוששת מתגובות ההורים במידה ולא אישה דבר בגינה.
תודה רבה
שלום לרב
1. האם הפסיפלורה אסורה השנה משום 'ספיחין'?
2. מדוע לדעת הרמב"ם אין דין בורר גם בבגדים ובספרים?
3. האם אפשר לקנות סחורה מהשוק היום?
4. גזע של שיח פילפלים שנשאר מהשנה שעברה הוציא פילפלים גם השנה, האם יש בזה משום 'ספיחין'?
5. יש למארי פסק הלכה שמופיע בספר 'עדות ליוסף', שם הוא כותב שלפי המציאות של ימינו, יש דין אחד גם לעזרת הנשים ואין הוא חלק נפרד מבית הכנסת.
א. האם לפי פסקו אסור לאכול ולשתות בעזרת נשים?
שלום עליכם לאחר שנרשמתי ורשמתי עוד אנשים נוספים בטפסים שנשלחו אלינו עדיין לא קיבלנו תשובה החלטית מהי התוצרת הכי טובה לקנייה של פירות וירקות לשנת השמיטה. האם קיים פתרון לנושא השמיטה? כמו"כ מהו המועד האחרון שניתן לקנות פירות?
תודה תבושרו במחילה וסליחה וכפרה
מהו הגדר המדויק להבדיל בין עיבוד מותר ועיבוד אסור? האם צריך שזה יהיה עיבוד שהוא בלתי - חריג, או שצריך שהולכים אחר העיבוד המרכזי הנפוץ ביותר? ומה לגבי עיבודים לצורך ספציפי (עיבוד שצמחונים נוהגים בו, עיבוד שנהוג בו לילדים)? ראיתי במשנת השמיטה שנכתב שעיבוד השומר על צורת הפרי (פירה לתפו"א וגרירת גזר בפומפיה) מותר בכל. מהי בדיוק שמירה על צורת הפרי? ולדוגמאות: א) טחינת ירק (קישוא) בבלנדר, עד שנהייה כעין עיסה (כמו פירה) (שומר על צורת הפרי?)
ב) מרק קישואים טחונים (מקובל לצמחונים)
ג) קישוא מעוך (כמו פירה) לתינוק (מקובל לתינוקות)