נר של יום טוב

מהם גדרי איסור לישה מדאורייתא ועל מה גזרו חכמים איסור זה?

היש הבדל בין פעולת ערוב נוזל וחומר שנילוש מער"ש שנמצאים באותו כלי לבין פעולת טריפה (הקצפה) של שניהם?

מהי הדרך המותרת ביו"ט שחל בשבת לדילול החרוסת בפסח?

היש לחשוש לאיסור בורר בעת הפרדת העלים המעופשות מאלה הראויות לאכילה?

לדעת הסוברים שקיים איסור מוקצה בתולעים, כיצד ירחיקו אותם מעלי הירק?

האם מותר להשתמש בחומרים מסירי חרקים הגורמים למיתתם תוך עבירה על איסור נטילת נשמה?

האם ההיתר להכין מיו"ט לשבת הינו דווקא מיו"ט הצמוד לשבת ולא יו"ט שלפניו?

מתי נקראת "שבת רחוקה" שבכגון זה לא התירו חכמים להכין מיו"ט לשבת למרות שעשה עירובי תבשילין?

כיצד מוכיח הרב קאפח בשיטת הרמב"ם שהכנה מיום ה' לשבת מותרת למרות שאין להכין מיום ה' ליום ו' שהינו היום השני של ר"ה?

היש להתייחס למים אלו כ"נולד" ואז יאסרו בטלטול בשבת כדין קוביות קרח שהופשרו למים בשבת עפ"י פסק הרמ"א?

מדוע החמירו חכמי ישראל בדין "מוקצה" ו"נולד" ביו"ט יותר מאשר בשבת? 

האם לדעתו של רבינו הרמב"ם חשו חכמי ישראל ל"נולד" גם בנסיבות היווצרות המים בתהליך הפעלת המזגנים?