נר של יום טוב
הרב כתב בתשובה בקשר להדלקת נר של יום טוב והפנה לספר "סיני". כבוד הרב,
לא מצאתי ספר זה בספריה התורנית שבשכונה שלי. האם תוכל לפרט בקצרה את מה שכתוב שם ומדוע תימנים לא מדליקים נר של יום טוב? חשוב לי לקבל תשובה עוד לפני חג השבועות הבא עלינו לטובה.
תודה רבה.
רק בשבת שאסורה ההדלקה בשבת תיקנו חז"ל או הנהיגו, שנדליק נר שבת מערב שבת לכבוד שבת, ולצורך עונג שבת, ולצורך שלום בית. אבל ביו"ט ההדלקה היא מותרת מאש מצויה. אפילו אחינו האשכנזים שהם היו הראשונים שנהגו להדליק נר לכבוד יו"ט, עשו זאת בליל יו"ט ולא בערב יו"ט. זאת ועוד, מדוע חז"ל לא זכרו נר יו"ט ביקנה"ז ועוד. לכן אין להדליק ואין לברך. ואם רצה להדליק - בלי ברכה.
תכנים לקריאה נוספת
הדלקה או כיבוי אור ביו"ט
3 א. מארי הביא את דברי הרב ברכי יוסף (החיד"א) שאם אדם לא יכל להדליק אש מערב יום טוב (כגון שהיה במאסר או במדבר), מותר לו להדליק ביום טוב (אם אין לו אש מצויה מהשכנים) בהתבסס על דברי רבינו שהבעת אש ביום טוב אסורה משום שאפשר לעשותה מלפני יום טוב. יוצא אפוא שגם אם אדם הדליק אש מערב יום טוב וכבתה לו ביום טוב, יוכל להבעיר אש ביום טוב.
ב. בהתאם, אם אדם הדליק את אור החשמל מערב יום טוב, אולם מסיבה כל שהיא האור כבה ביום טוב, האם מותר להדליקו מאחר ואין בו דין של הדלקה שהיה יכול לעשות מאמש? במידה ואסור, האם מותר בשינוי או ע"י שניים שעשאוה?
בירור המושגים מועדים, מועדות וימים טובים.
לק"י הרה"ג רצון ערוסי שליט"א שלום רב, אני מתקשה במונחים מועדים, מועדות, יום טוב. לא הצלחתי למצוא הגדרה עקבית וגם איני מצליח להבין מדוע יש כפילות מונחים לאותו מושג (לכאורה): בהלכות תפילה: ה,טז [טו] מנהג פשוט בכל ישראל, שאין נפילת פנים בשבתות ובמועדות, ולא בראש השנה, ולא בראשי חודשים ובחנוכה ופורים, ולא במנחה של ערבי שבתות וימים טובים, ולא בערבית שבכל יום. ויש יחידים שנופלין על פניהם, בערבית. וביום הכיפורים בלבד, נופלין על פניהם בכל תפילה ותפילה, מפני שהוא יום תחינה ובקשה ותענית. 'ראש השנה' מפורט למרות שכבר פורט 'מועדות'. משמע מכאן שאין ראש השנה נכלל במועדות (אחרת לשם מה פורט בנוסף ?).
מתי אוכלים סעודה שלישית בשבת וסעודה שנייה ביום טוב?
א. בעניין זמן סעודה שלישית בשבת, האם הסעודה צריכה להיות בהכרח אחרי תפילת המנחה או רק בזמן שאפשר להתפלל מנחה?
ב. אם חיובה לאחר תפילת מנחה, מה עושים במקרה ששבת שיו"ט חל בשבת או לאחר השבת (כמו ראש השנה של השנה) שמסמיכים את מנחה לערבית.
ג. סעודה שניה של יום טוב, זמנה כמו סעודה שניה של שבת או שאפשר כל היום?
באילו תנאים מתיר הרב סחיטת פירות ביום טוב לפי הנראה לו בשיטת הרמב״ם?
האם לדעת הרמב"ם מותר לסחוט פירות בחג?
בשולחן ערוך או"ח תצ"ג (כמדומני) סעיף ב, כתוב שאסור בכל אופן. האם כן דעת הרמב"ם?
רבינו תם במוצאי יום טוב
לכבוד הרב האם שייך להחמיר במוצאי יום טוב כרבינו תם למרות שהדלקה לצורך יום טוב איסור דרבנן?
האם מצוות הקבלת פני רבו ברגל נאמרה דווקא ברבו המובהק?
שלום לכבוד הרב
האם כשכתוב "וחייב אדם להקביל את פני רבו ברגל"
הכוונה היא דווקא רבו המובהק?
תודה רבה
גילוח לכבוד שבת וחג
שלום כבוד הרב הרמ"א באו"ח רס, א אומר שיש מצווה לגלח את שיער הראש לפני שבת. וכן נאמר גם בהלכות יו"ט. וטעם הדבר כפי שהסבירו האחרונים הוא משום שלא יכנסו לרגל שהם מנוולים. האם מצוות גילוח לכבוד יו"ט כוללת גם את הזקן? (עבור מי שנוהג להתגלח)? מצד אחד השולחן ערוך הזכיר רק גילוח של שערות ראשו מצד שני עבור אדם שנוהג להתגלח כל יום, אי גילוח נחשב עבורו לניוול. וכמו שמשמע מכמה מגדולי הפוסקים. מצד שלישי ידוע שהמקובלים מאוד החמירו שלא לגעת בכלל בזקן והאריכו רבים בחומרת העניין. ויש מי שאוסר לגעת בזקן גם על פי ההלכה.
ברכה על עירוב תבשילין
ראיתי בברכות פרק יא, הלכה ה, שמצוות עירוב אינה חובה, מכאן אפשר ללמוד אם אדם לא מבשל ביו"ט לשבת, אלא מכין הכל מראש, לא חייב להניח עירובי תבשילין, וממה שהסמיך רבינו עירוב לנטילת ידיים, שהרי נטילת ידיים אדם חייב רק אם הוא אוכל, אם לא אוכל לא חייב אכילת ידיים.
נר יו"ט
שבוע טוב האם יש מקור להדלקת נר ביוט? מה נהג מוהר"יק?
תודה וחודש טוב