מלשינות לשמה או לא לשמה
האם אדם שיודע על כך שאדם אחר גנב מבחן בטרם הבחינה ואף רוב הכיתה משתתפת בהצצה בו צריך ללכת ולהלשין על גניבת המבחן? גם אם לא שאלו אותו בכלל אם ידוע לו הדבר?
שלום לכבוד הרב!
חברה של אשתי ואשתי מתחלקות בהסעת הילדים לבית הספר כאשר רוב הילדים הם שלנו ולנו רכב גדול (ואין בעיה של מקומות ) ולחברתה של אישתי רכב קטן חברה של אישתי נסעה עם הילדים שלנו ושלה ברכב שלא כחוק וכאשר אחת מהבנות שלה לא קשורה בחגורה (לא ברור באשמת מי הילדה לא הייתה חגורה בכל מקרה היא נסעה עם מספר ילדים מעל המותר ) תפס אותה שוטר והיא קיבלה קנס עם נקודות האם עלינו להשתתף בתשלום הקנס ?
אני מבין שהשותפות ביניהן מתחילה ומסתיימת רק בכך שהן מתחלקות בהסעות הילדים, כלומר כל אחת יש לה רכב משלה, וכל אחת מממנת את הוצאותיה, ונוטלת לעצמה את רווחיה. לאור זאת, כל אחת אחראית לנזקים שהיא עושה, והנהגת אחראית לכך שהסיעה יתר על המידה, ובלי שהילדים חגורים, ולכן הקנס מוטל עליה.
האם אדם שיודע על כך שאדם אחר גנב מבחן בטרם הבחינה ואף רוב הכיתה משתתפת בהצצה בו צריך ללכת ולהלשין על גניבת המבחן? גם אם לא שאלו אותו בכלל אם ידוע לו הדבר?
לק"י שלום לכבוד הרב!
ידועים האסורים החמורים לגבי לשון הרע ורכילות, אנו משתדלים לא להכשל בעניין זה. אולם, מה הדין אם חברה מספרת לי את צרותיה ובעיותיה לא מתוך כוונה לרכל אלא שופכת את ליבה ואני תומכת בה כבר תקופה ארוכה. יוצא מכאן שאני שומעת הרבה רכילויות. האם עליי לומר לה לא לספר לי? או לא להקשיב?
בתודה מראש
לק"י שלום כבוד הרב,
ידוע שאיסור מדאורייתא לנקום, שנאמר "לא תקום ולא תטור את בני עמך", אך מאידך התורה שבעל פה מלמדת שכל ההלכות שבין אדם לחברו הן רק בין יהודים שומרי מצוות ("עושה מעשי עמך"). אם כן, השאלה שלי היא האם מותר ליהודי לנקום ביהודי שהוא רשע על פי כל קנה מידה הלכתי - מחלל שבת בפרהסיא, כופר בעיקרים וכו' - גם אם המניע שלו הוא נקמה אישית?
תודה מראש
האם אינסטלטור שמוזמן להצעת מחיר(תיקון סתימה והחלפת צינור לפתרון הבעיה בעתיד) רשאי להציב תנאי עסקה של ביקור 250 שח במידה ולא לוקחים את שירותו (הצעת מחיר גבוה) ואם הסכמנו למחיר יקוזז 250 שח.
שאלה זו עולה בעקבות התנהלות בעלי מקצוע שונים, להבדיל מטכנאי שמגיע למקום ומשקיע זמן בפירוק וניסיון למצוא את הבעיה, אכן מוסכם שישולם עבורו שכר טירחה.
לאחרונה נתקלתי בטענה שלדעת רמב"ם חלק ניכר מעם ישראל לא ראוי לייחס והשקעת זמן מפני רמתם שכלי - מידתי. לטענה זו קיומם מאין תפאורה, רקע עבור יחידי סגולה. אני ניגש דרך קיצוניות: “אל תען כסיל כאולתי, פן תשוה לו גם אתה.”- אין כתוב "אל תען כלל”, אלא "כאולתו", זאת אומרת, יש ייחס שהוא ראוי לו, להבנתי המשמעות הוא: “כסיל שואל לא לעניין ואתה תענה לעניין.” או אף יותר קיצוני: “דע מה תשיב לאפיקורוס."- אפילו לזה יש סוג לתשובה הוא ראוי לה. מכאן, וואדי, עניין הוא של מינון וצורה ולא של העדר ייחס והשקע.
כיום שהתירו פגישות של אנשים, לאחר שחודש וחצי היו מרוחקים בשל הקורונה,
האם יש לברך שהחיינו אחרי שנפגשים עם משפחה או עם חברים?
ואם ראו זה את זה דרך הזום או אמצעי אלקטרוני אחר?
האם בגלל זה לא צריך לברך שהחיינו?
כי זה כאילו ראה אותו
שלום רב!
האם ישנו איסור לצרוב דיסקים? האם יש חילוק בין צריבה לצורך שמיעה פרטית לבין שימוש מסחרי? במקרה שאסור לצרוב בשום מקרה - האם מותר "להוריד" שירים למחשב בלי לצרוב אותם?
לכבוד הרב,
הרמב"ם מביא בהלכות תלמוד תורה הלכות רבות שעוסקות בנידוי
האם הלכות אלו נוהגות בזמן הזה, ואם לא, מה המקור לביטולן?
ראיתי אחרונים שכתבו שבזמן הזה המלכות אוסרת לנדות ועל
כן לא מנדים. אבל לדוגמה במדינת ישראל, האם קיים חוק שאוסר נידוי?
על פניו נראה ברור שלא נוהגים בענייני נידוי וחרם בזמן הזה כלל
ובכל המדינות. שואל מה המקור לכך.
בברכה
האם אפשר לומר שצפיה בסדרה "המורדת" -באנגלית UNORTHODOX- היא מעשה שרק אדם אנטישמי יעשה ולכן אסור ליהודי המגדיר את עצמו כדתי לצפות בה?
מדובר בסדרה המבוססת על חיה של אישה שהייתה חרדית בניו יורק ועזבה את העולם החרדי וכעת היא חילונית, עברה לגור בגרמניה ושם כתבה אוטוביוגרפיה בה היא מספרת על חיה בחברה החרדית באופן שמזעזע את העולם היהודי כעת.
מה דין פושט רגל שחייב הרבה הרבה כספים וכן נדרים לביהכנ"ס.
מה הדין כאשר היום שוב פתח עסק,
האם ניתן לגבות ממנו את הכספים?
שלום לכבוד הרב הגאון שליט"א ראיתי תוכנית בטלוויזיה – כלבוטק – ושם ראיתי רב שנוגע בבנות ומנצל אותן והוא טען שכך צריכה להיות הטיפול וכו' איך זה יכול להיות? האם באמת יש כזה דבר שרבנים מטפלים ככה בבנות?
תודה לרב וכל הכבוד
מסוף הקדמה לפרק 'חלק' משמע רק כאשר יפקפק באחד מן היסודות חובה לשנאו,
אך אם אינו מפקפק ביסודות חובה לאהבו אפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות...
ואילו במשנה תורה נפסק :
אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ לְבַדּוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בּוֹ וְלֹא חָזַר--הֲרֵי זֶה מִצְוָה לְשָׂנְאוֹ,
עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַחְזֹר מֵרִשְׁעוֹ (הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק יג)
כיצד ישוב הדברים בין המקורות ?