שופר של דישון האם לכתחילה או דיעבד ואם הרב יוכל לפרט?
לפי רבינו, רק שופר של איל בלבד. ולפי מרן, לכתחילה רק שופר של איל. ובדיעבד, אפילו של בהמה טהורה, רק לא של פרה.
שלום רב
רעייתי נדחתה מלהתקבל לעבודה כמורה באולפנה מחמת שהיתה בהריון (הדבר נאמר לה במפורש).
כתוצאה מסירוב זה היא עבדה בחצי משרה עד תום חופשת הלידה- נזק של עשרות אלפי שקלים.
(היא לא מצאה עבודה גם במקומות אחרים - כנראה מחמת ההריון, אבל הדבר לא נאמר במפורש).
האם מדין תורה יש כאן נזק ממוני ממשי שניתן לתבוע?
האם מותר/ראוי לתבוע מן האולפנה פיצוי על כך על פי חוקי המדינה?
תודה רבה ויישר כוח
שאל השואל ואמר, מהי עמדת ההלכה לגבי המהלך שהיה צריך היועמ"ש לנקוט בו. האם לפרסם את חוות דעתו על כתבי האישום נגד ראש הממשלה בימים הללו, או לא?
כבוד הרב השלום לך ולביתך ביוה"כ האחרון התפללתי בביכנ"ס מנהג תימן, אשר שונה מזו שרגיל אני ללכת אליה. להפתעתי גיליתי כי בתפילות שחרית הבוקר ומנחה הווידוי של החזן שונה מהווידוי של היחיד. זאת אומרת, בווידוי של שליח ציבור הוא מפסיק ברגע שמגיעים ל"אלוקי, עד שלא נוצרתי איני כדאי". אני זוכר משחר ילדותי בביכנ"ס שלי החזן לא הפסיק ואמר גם את זה. כששאלתי אמרו לי שזהו מנהג תימן המקורי. מה דעת כבוד הרב על עניין זה? י
לכבוד רבינו שלום ישנה דעה כי כהן ביום כיפור צריך ליטול ידיו לברכת כהנים כי זו כמו עבודת בית מקדש האם זו גם דעת הרמב"ם ?
חברים בעירי, מעוניינים להקים מניין לימים נוראים. אך התפילה תתקיים בביהכנ"ס בו יש במה גדולה. ולפי הרמב"ם בדעת מרי הדבר נקרא כחולק רשות לעצמו ואין יוצאים יד"ח בתפילתו של ש"ץ זה. האם אחפש מניין אחר?
הרב ד"ר רצון ערוסי חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של קריית אונו אומר לערוץ 7 כי האפליה שהתגלתה בפרשת עמנואל לא פוסחת על מוסדות נוספים כולל מוסדות הציונות הדתית, "המציאות ידועה שיש מוסדות שמנוהלים על ידי אנשים שפותחים את שעריהם בפני אנשים שקרובים יותר לליבם, זה דבר שאין צורך להוכיח, כי הוא מדבר בעד עצמו". לדבריו, בית המשפט העליון הוא גדול המפלים העדתי, "63 שנים שבית המשפט העליון קיים ורק נציג ספרדי אחד נמצא שם, זה שבשישים ושלוש שנות מדינה אין יותר משופט מזרחי אחד זה נתון שמדבר בעד עצמו, אסור לאף אחד להיתמם האפליה קיימת גם בסקטור הכללי וגם בסקטור הציוני דתי".
היש לספור ימים אלו "מעת לעת" או עפ"י ימים הלכתיים (קלנדריים) ?
מהו המקור ההלכתי של מרן השו"ע שפסק שהמנין אינו "מעת לעת" למרות שמדובר בהגדרה של חולה שיש בו סכנה?
מהם השיקולים ההלכתיים שהנחו את הגר"ע יוסף לפסוק בנושא זה לחומרה בניגוד למרן השו"ע ?
מהתעלמות הרמב"ם, האם ניתן להסיק שמחייב בקידוש במיוחד כשחל בשבת או שאין לקדש ע"מ שלא להסתבך באיסור ברכה לבטלה? מדוע שאלה זו התעוררה רק אצל האחרונים והרי מדובר במקרים שכיחים ואעפ"כ לא נמצאה התייחסות מימות המשנה ועד לראשונים? מה מאותתים לנו חז"ל בתקנתם שתפילת מוסף של יוה"כ "תדחה" את המוסף של השבת למרות שקדושתה רבה יותר?
שלום הרב!
מסכת ראש השנה דף לח עמוד ב אמרינן הוא (החזן) אומר ברוך הבא והם (הציבור) בשם ה שאלתי היא מובא בקהילות יעקב סימן יא את הרב ממזריטש שאומר שהציבור לא מתכוין להוציא את החזן במילים בשם ה לכן החזן אומר בשם השם ובקהילותינו המנהג פשוט שהחזן לא אומר. איך מתרצים?
