המשפט העיברי כמגדלור חינוכי ולא רק שיפוטי

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, תלמיד חכמים אמר בשיעור אצלנו שאין לפסוק הלכה כאשר הנדון הוא דעה, זאת אומרת "גישה למאורע המתרחשת או התרחשה", כגון "גרוש אחינו מגוש קטיף". הוא עוד הוסיף שכאשר מדובר ב"דעות" לגבי אירועים כאלה "אלו ואלו דברי א - להים חיים". האם זו גישה נכונה, מקובלת ורוווחת אצל חכמי הדור שלנו? בברכת התורה, אליעזר

שלום כבוד הרב
1) לגבי מה שאמרת לי בעבר שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם מכריזים עליו מלמעלה מדובר שהקב"ה ברא אצבע עם כושר תנועה אבל מטרת התנועה והתנועה בפועל הם ביד האדם בלבד, איך זה מסתדר הם הפירוש שהכוונה שאין אדם מקבל מכה באצבע אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה?
2) הרמב"ם אומר שיש השגחה פרטית רק תוך כדי שהאדם חושב על ה', האם זה לא מנוגד לכך שהרי כל תאונה וכל פיגוע וכל מחלה וכל גזרה רעה באה מהקב"ה על האדם או בגלל עוונות גלגול זה או בגלל גלגולים קודמים? הרי כל הפרנסה קצובה לאדם מה' וגם רפואה ושאר הדברים