שאלות על פי משנת הרמב"ם
ל"קי לכבוד מורנו ורבנו 1פרגולה שנעשתה לכתחילה לשם צל בלבד, והוסבה לצורך סוכה יוצא שיש סכך לפניי הדפנות (דחוף) או האם פרגולה שיועדה לסוכה צריכים שיהיו דפנות קיימים
מארי נכבד, ראיתי על קופסאות של אתרוגים של הרב מחפוד שכתוב שמותר לעשות ריבה מהאתרוג לאחר החג, אם כי יש לשמור ולאכול את הריבה בקדו"ש. האם זה לשיטת הרמב"ם? אם לא, איזה פוסקים מתירים כן.
לענ"ד אין זו שיטת הרמב"ם. כי עיקרו של האתרוג (=התימני שהוא האתרוג האמתי), הוא לאכילה ולא למרקחת. וכל שינוי מן העיקרי, יש בו פגיעה בקדושת שביעית.
ל"קי לכבוד מורנו ורבנו 1פרגולה שנעשתה לכתחילה לשם צל בלבד, והוסבה לצורך סוכה יוצא שיש סכך לפניי הדפנות (דחוף) או האם פרגולה שיועדה לסוכה צריכים שיהיו דפנות קיימים
שלום וברכה
בחיפושי אחר תשובה לבעיה שאני מסופק בה ראיתי תשובה של הרב לעינין מחצלת קנים מושחלת בחוט ברזל שהדבר איננו כשר לסכך בו את הסוכה.
לעומת זאת קראתי בקיצור שולחן ערוך של הרב רצאבי בסימן קט"ו סעיף ד שמעיקר הדין מותר להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה!
לכן שאלתי היא אם המחצלת כשרה או לא , ואם לא האם ניתן לסכך מעליה סכך כשר ( כך שהחוט ברזל המושחל בתוך המחצלת נהפך להיות מעמיד דמעמיד)
מהי המידה הבסיסית שממנה מחשבים את כל השיעורים המחייבים עפ"י הדרישות ההלכתיות בנושאים שונים?
מתי יש לקבוע עפ"י אמות שוחקות (רחבות מעט) ומתי יש לקבוע הלכה עפ"י אמות עצבות (צרות מעט)?
איך, מבחינה מעשית, מתרגמים את המונחים ההלכתיים למידות של ימינו טפח מול ס"מ?
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורינו רבינו:
א. בביהכנ"ס של אבי נוהגים בשמחת תורה כשמגיעים לשישי כ"א מהאנשים והילדים שרוצה - עולה לתורה, אך כ"א בוחר קטע שהוא רוצה לקרוא (כגון א' קורא "וללוי אמר" והב' קורא "ולאשר" והג' "וליוסף" וכו'). בניגוד לשאר בתי הכנסיות שכולם קוראים "ולאשר אמר". האם עושים כראוי?
ב. וכן נוהגים בהושענה רבה שקמים ב4:00 בבוקר ומתחילים לומר את ההקפות ולאחר מכן מתפללים שחרית וכו'. האם עושים כראוי?
ג. וכן נוהגים בשמח"ת מתפללים את כל התפילה ללא ההקפות הולכים לאכול וחוזרים לומר את ההקפות. האם הדבר מעכב? האם עושים כראוי? בברכה.
נושא השיעור: הישיבה בסוכה והלינה, אם ירדו גשמים מקורות: משנה, סוכה, ב, ח גמרא, סוכה, כח, ב, ואילך רבינו, הל' סוכה
למו"ר רצון ערוסי שליט"א מועדים לשמחה !
אנו מתפללים בנוסח "משולב" (שאמי, בלאדי) יש ציבור שער כל הלילה ומעוניין להתחיל את הסליחות ההושענות וההקפות בלילה עם ארבעת המינים וערבה. אחרים סבורים שלא ניתן לעשות הקפות בלילה (לילה אינו זמן נטילת לולב, ההקפות הינן זכר להקפות שעשו במקדש ביום) מה עדיף לעשות לכתחילה ! האם ניתן להתחשב בציבור הניעור בלילה ולעשות את ההקפות בלילה ? תודה לכבוד הרב
ב"ה שלום לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א ברצוני לשאול, אני מלמד במרכז מחשבים שפתוח לשימוש לכלל הציבור בו ניתן לגלוש באינטרנט ולהדפיס מסמכים ועבודות. בעבודה אין לי כל מאמץ פיזי אלא רק הכוונה ועזרה שהם צריכים ואין לי צורך לכתוב.
1. האם הדבר נקרא "צרכי רבים"?..
2. האם מותר לי לעבוד לכתחילא?.
תודה וחג שמח.
ב"ה שלום לכבוד הרב. כבודו ניסה להצביע על קשר הדוק וישיר בין מומחיות התימנים בקריאת התורה לשימור מנהג התרגום. במחילה, קשר זה הוא שולי וזניח, והוא אינו יכול להכשיר את המשך המנהג. כבודו שוב הדגיש את עניין השילוב בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ (כביכול התרגום). גם זה עניין זניח, גם בהוראת המנהג וגם בביצועו בשטח. רוב הנוהגים מנהג זה לא רואים בעיני רוחם הודאה באמיתות התורה שבע"פ יחד עם התורה שבכתב, ואין בכך קיום אחד מעיקרי האמונה. אין צורך לקיים מנהג צד ג' שיצביע בצורה עקיפה על כך שאנו מאמינים בתורה שבע"פ, במיוחד כאשר מנהג זה מיותר שלעצמו.
חתן צעיר שלרעייתו לא ניחא לישון לבד, והבעל רוצה לישון בסוכה, כיצד ינהגו?