מעשר כספים
כבוד הרב שלום וברכה.
רציתי בבקשה לדעת מתי מעשרים 'מעשר כספים', האם רק ב'רווחים' מעבודה וכדו' או גם במקרה של קבלת מתנה למשל מההורים/או צ'קים מאירוע? (ואם כת"ר יוכל להפנות אותי למקורות אודה לו מאוד) בברכה בני
אני נערה בשנות הערה לחייה, ומרויחה מידי פעם כסף בביבייסטר, הכסף נשמר אצלי ולעיתים אני קונה בו בגדים. לעיתים אני שומעת שיעורי תורה שעולים כסף, יש אפשרות להשתמש בכספי המעשר לשמוע שיעור תורה? וספרי לימוד תורה?
בוודאי. כי אלה צרכייך ואת קודם לכל אחר.
כבוד הרב שלום וברכה.
רציתי בבקשה לדעת מתי מעשרים 'מעשר כספים', האם רק ב'רווחים' מעבודה וכדו' או גם במקרה של קבלת מתנה למשל מההורים/או צ'קים מאירוע? (ואם כת"ר יוכל להפנות אותי למקורות אודה לו מאוד) בברכה בני
שלום הרב, קטפתי לימון ננסי מהעץ. קטפתי גם לימון מעץ לימון ליים (סוג אחר). מאחר ששניהם לימונים (מסוגים שונים אמנם), האם יש לעשר יחד או בנפרד?
רציתי לשאול האם פסיפלורה שניטעה לצל חייבת בעורלה.
שלום לכה"ר! בשעטו"מ אחינו הגדול מתחתן, החתונה תיערך בארה"ב עקב דרישת הורי הכלה, הורי החליטו שאנו, האחים והאחיות, נצא לשמוח עימו בחתונתו שם, ולשם כך אף הזמינו כרטיסים הלוך ושוב לתאריך המיועד. יש לציין שגם בארץ נערוך שבת חתן וכן אירועי שבע ברכות, אך בעבור החתן, שאיננו מכיר את הצד של הכלה, יש חשיבות מיוחדת בהצטרפותנו אליו. שאלתי היא, אם כן, האם נסיעה כזו מותרת עפ"י ההלכה הנוהגת לנו, עדת תימן, והאם זהו היתר לכתחילה או בדיעבד? שבת שלום ש. משרקי
א שסק שחנט לכל הדעות קודם טו בשבט, איזה מעשר מפרישים ממנו לכשיבשיל?
ב מה הדין במקרה ושתל/נטע זרעי פירות שביעית הראוים למאכל?
בא נגיד שום
ד,ו [ה] ספיחין של שביעית שיצאו למוצאי שביעית, אסורין באכילה; ואין תולשין אותן ביד--אלא חורש כדרכו, ובהמה רועה כדרכה. [ו] ועד מתיי אסורין ספיחי שביעית, במוצאי שביעית: מראש השנה ועד חנוכה; ומחנוכה ואילך, ספיחין מותרין. והזורע ספיחי שביעית אחר שביעית, הגידולין מותרין.
שמעתי היום בהלכה יומית לגבי פרי עץ לימון שנמצא בחצר, ואבקש חידוד לדברים, כי בחוסר דעתי לא הבנתי עד הסוף.
1. האם חצר של ימינו שהיא מגודרת, ואנשים לא נכנסים לתוכה אלא ברשות, ואין אדם בוש מלאכול בה מותר לקטוף מהעץ או מהשיח ולאכול בעודו בגינה או לא וחייב לעשר? זאת אומרת שאין או יש פטור ממעשר.
2. הבנתי שיש הבדל בין פרי (עגבניה, לימון, אגוז) לבין תפוז או אשכול ענבים, אבקש הסבר מכת"ר.
3. אם אדם הכניס דרך החלון נפטר בכל מקרה ממעשר? האם ראוי לעשות זאת?
שלום לכבוד הרב,
האם ע"פ הרמב"ם יש היתר לטוס לנופש בחו"ל? האם הסיבה מ"שום שלום בית" יכולה להתיר נסיעה קצרה לחו"ל?
כבוד הרב שבוע טוב! שאלתי: לגבי מעשר כספים, אם הרב יוכל לפרט למה הנתינה קבילה אני יודה לו, האם עליתי לתורה וחייבו אותי בלי נדר לתרומה האם אני יכול לתרום זאת מכספי מעשר? האם אני יכול לתרום לאחי (או כל קרוב משפחה שהוא דל אמצעים) שהוא אברך עם 4 ילדים? האם אני יכול לקנות ספרי קודש בשבילי מכספי המעשר? האם התרומה מועילה למחצית השקל, מתנות לאביונים? אודה לרב אם יחזיר לי תשובה מהר כי זה דחוף לי.
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, אנוחנו עדים לגירוש אחינו מיישוביהם למרות ש"לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, הושיבונו נחלת אבותינו", לכן נשאלת השאלה כיצד ינהג כל הרואה את חורבות היישובים היהודים בארץ הקודש, כגון עמונה או כל מקום אחר ממנו גורשו אחינו משום טענות בעלות פרטית של נוכרים. האם עליו לקרוע קריעה כאבל? בברכת התורה,
שלום כבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, לאחר עלייתי ארצה, בקיבוץ שדה אליהו, שמעתי סיפור של כהן שלחם במלחמת ששת הימים וסיפר איך הוא וחבריו חצו את משטח הר הבית ורצו לכותל. וכמה זמן זה לקח לו להבין שהתנהגות הייתה גלותית כי השאיר את העיקר מאחוריו ודבק בטפל הגלותי. בימים אלה נודע לי שמארי חתם על איסור לעלות להר ולהאחז בו, להיות ריבון בו ולא למסור אותו לידי המוסלמים ובאמת הופתעתי לרעה.
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
עשיתי סדר בארון קופסאות השימורים בבית הורי וגיליתי שם כ -5-6 קופסאות של שימורים (תירס, מלפפונים וזיתים) שעליהם נכתב כשר - היתר מכירה. הבנתי מאחי שע"פ הרמב"ם כל תוצרת של שביעית חייבת להיות מושמדת לאחר תום שנת השמיטה. א) מה עלי לעשות? האם מותר לי לזרוק את הקופסאות הנ"ל לפח ללא ידיעת הורי (יש לי אחים שהולכים ע"פ הרמב"ם ואני לא רוצה שיכשלו)?
ב) לגבי קופסאות שנכתב עליהם יבול נכרי - האם גם אותן צריך להשמיד?
תודה מראש לרב!
כבוד מו"ר,
כתב מארי ע"ה בשמיטה ויובל פ"ז הע' יז, "לפיכך נראה שהעושה ערק או יי"ש מצימוקים או ענבים של שביעית לא עשה אסור. ולאחר עשייתו אינו חייב לבער את הערק או היי"ש, שהרי הוא כמבוער".
אולם בתשובות מארי שהוציא הרב שלום נגר, חלק ו, עמ' קסג, מתאריך כ"ה בתמוז תשל"ט, וזו תשובת מארי ע"ה, "הלוקח ענבים לעשות ערק נקרא לא נגמרה מלאכתו ואין להפריש לכתחלה אלא אחר גמר מלאכה היינו מן הערק וכו'".
האם ערק זה רק זיעה בעלמא?
האם יש הבדל בין הפרשת תרו"מ לערק לבין שביעית?
האם ייתכן שפירושו במשנ"ת הוא האחרון והוא להלכה?