נטילת ידיים
לכבוד הרב שלום וברכה אדם שנפנה לצרכיו לפני סעודתו. האם הוא צריך לטול ידיו שתי פעמים (והאחרונה בברכה)? או שמא מיד לאחר שיצא מהמקום החשוב הוא מברך - קודם לעשייתן - ונוטל?
בתודה מראש
קראתי בספר ברכת משה שאת ברכת "הרואה קברי ישראל" לא נהגו לאמרה בתימן (סוף הערה ל"ז) מדוע? האם בימינו כשהולכים ללויה יש לברך ברכה זו? מה הדין אם אדם שכח לברך בכניסה לבית הקברות, ונזכר רק בתום הלוויה - האם יברך או לא?
אני לא שמעתי את מארי בעניין זה. והללו ששמעוהו צריכים לבאר דבריו. האם נתכוון שלא בירכו ברכה זו כלל גם כשלא ראו את הקברות למעלה משלושים יום או כשראו בתוך שלושים, ולא בירכו, גם כשניתוספו קברים חדשים. ולכן כל עוד אין לי ידיעה ברורה בעדותו זו של מארי, אין לי אלא הדין הכתוב בדברי רבינו, וכל שלא ראה קברות ישראל שלושים יום, צריך לברך, שהרי ברכה זו נזכרה בתכאליל.
לכבוד הרב שלום וברכה אדם שנפנה לצרכיו לפני סעודתו. האם הוא צריך לטול ידיו שתי פעמים (והאחרונה בברכה)? או שמא מיד לאחר שיצא מהמקום החשוב הוא מברך - קודם לעשייתן - ונוטל?
בתודה מראש
שלום הרב
לאחרונה ראיתי שמייצרים קמח חיטה שהוציאו ממנו את גלוטן, אז האם אפשר להכין מהקמח הזה חלות לשבת כדי שיהיה אפשר לברך עליהם המוציא בשביל שלוש סעודות שצריך לאכול בשבת, או שמפני שהוציאו מהם את הגלוטן אז כבר אי אפשר לברך עליהם המוציא?
תודה רבה
לק"י, שלום לכבוד הרב,
א. בפרק א' הלכה ז' כותב רבינו שאם בירך בליבו יצא (בדיעבד). בפרק ח' הלכה י"ב כותב רבינו שאם שכח והכניס משקין לתוך פיו בלא ברכה - בולען ומברך בסוף. שאלתי היא מדוע לא יברך בלב וייצא בדיעבד הרי לעניות דעתי זה עדיף מלבלוע בלא ברכה? (לגבי "מברך בסוף" מפרש מורי שמדובר על ברכה אחרונה). האם ניתן לנהוג כן לכתחילה (לברך בלב במקרה כזה)?
ב. אדם שאוכל בבוקר עוגה אפויה (מכילה קמח, ביצים, שמן וכו') או בסקוויטים, ומתכוון שזוהי סעודתו ל -3-4 שעות הקרובות - האם לפי רבינו צריך ליטול ידיים ולברך המוציא וברכת המזון (מאחר ונכלל כקביעות סעודה)?
שלום הרב
לאחרונה למדתי על ברכת הטוב והמטיב
במקרים בהם מברכים אותה ברכה - האם מברכים אותה בנוסף לברכת בורא פרי הגפן? שהרי הביאו לפניו יין שלאו דווקא היה בדעתו לשתותו ולכן צריך לברך גם עליו?
בתודה מראש
לק"י, כבוד מוה"ר רצון ב"ר יוסף יצ"ו, כבר שאלתיו לפני זמן בענין משקה בתוך הארוחה, בשימת לב לפסק הרמב"ם בתפלה ז, יד. שם כתבתי שבכת"י הגירסה מים, וכבודו השיבני שבהוצאת מכון מש"ה, גורסים יין. ואני נבוך בזה, כי בגוף הספר כתוב, "מים" ולא "יין", (מהדורא רביעית). וגם העיר מרי הע' מד, שבכל כת"י כתוב מים. וע"כ אודה לכבודו אם יבאר לי דבר זה, שאולי איכא טעות הדפוס בכל הספרים ברמב"ם בהוצאתכם. וזה יתכן משום שהמשך הערת הערת מרי מדברת על יין, כאילו כתוב אצלו כך. וע"כ יודיענו המורה האם צריך לתקן הספרים? בברכת דל.
האם יברך ברהמ"ז טרם יציאתו, האם בשובו יברך ברהמ"ז וברכת המוציא אם ירצה לחזור ולאכול?
באלו נסיבות לא נחשב שינוי מקום למרות שיצא מחוץ לביתו ולא יתחייב ברהמ"ז למפרע?
האם ישנה הקבלה בדין שינוי מקום לדין היסח דעת והאם יציאה לעשיית צרכים נחשבת לשינוי מקום או היסח דעת?
לק"י
שלום וברכה!
א. לרבנו יש נטילה על דבר שטיבולו במשקה? ומה מנהג תימן בנושא?
ב. יש שיעור לנטילה של מים אחרונים?
ג. אם שכחתי לעשות מים אחרונים לפני ברכת המזון צריך לעשות אחרי הברכה, או שמים אחרונים עניינם לפני ברכת המזון?
תודה רבה!
שלום עליכם כבוד הרב! מה מברכים על פריכיות אורז? אשמח להבין את הטעם. תודה רבה
האם יש להבחין בין דין שמועות או בשורות ברמה הפרטית לבין דין אלו שהינן ברמה ציבורית כללית?
באלו נסיבות חייבים בקריעה ובברכת "דיין האמת"גם על שמועות רעות ברמה לאומית?
מי שקרובו נפטר ביום השבת, האם חייב לברך "דיין האמת" למרות האיסור לקרוע?