1. מלכתחילה מכת הדם היתה מתוכננת לזמן קצוב, לשבעה ימים. כי לא היתה המטרה להמיתם בצמא וברעב, אלא התראה, שידעו שיש בורא לבריאה ומשגיח בעולמו, ובידו הכל.
2. במובן ההלכתי הצרוף, אין דנים על בעלי חיים במושגים של חטא ואשמה, כי אינם ברי ציווי ולא ברי בחירה, כי הם נבראו לצורך האדם, וקיומם תלוי בידי האדם, כמו במבול. רק באגדה דנים במה חטאו לצורך עניינים אגדיים חשובים כשלעצמם.
3. המפרשים פירשו שהחרטומים לקחו מים מארץ גושן, והפכוהו לדקות ספורות לאדום, או חפרו לעומק, והוציאו מים והפכו אותם מים, לצבע אדום, לזמן קצר. בעוד שאהרן היכה היאור, שהוא נהר, שמימיו זורמים, ולא עומדים, וכל המים הזורמים הפכו לדם במשך שבעת ימים.
4. כי כבר התרהו ע"י הפיכת המטה לתנין, ובאותו פרק זמן התרהו על להבא.