עיין בספר מחקרים בסידורי תימן של ד"ר משה גברא, כרך א, עמ' 471, שבסידורי תימן הקדומים לא נהגו לאמר פיוט "שער הרחמים" ולא מזמור "ברכי נפשי". עיין שם עמ' 476-479 כיצד חדרו לסידורי תימן הפיוט "שער הרחמים" ואמירת מזמור "ברכי נפשי" במאות ה 16 ו ה 17, ועל שינויים שערכו יהודי תימן במנהגי ספרד שחדרו אליהם בעניינים אלו. אשר לכוונת הפייטן "שער הרחמים", לענ"ד הוא מתכוון לשער שבדברי יחזקאל פרק מ"ו, פס' א, שהיה סגור בכל ששת ימי המעשה וביום השבת ייפתח וביום החודש ייפתח.