נורת מקרר ביו"ט
מקרר שלא כיבו את הנורה שלו ביום טוב, האם מותר לפתוח ולסגור את דלת המקרר על אף הדלקת או כיבוי המנורה משום שפעולה זו הינה בגדר של פסיק רישא שלא אכפת ליה באיסור דרבנן?
נכון שיש להקל בפסיק רישיה באיסור דרבנן, כשלא איכפת לו, אבל עניין הדלקת חשמל וכיבויו, בשבת וביו"ט מארי הסתפק אם זה רק דרבנן או גם דאוריתא ולכן אסור לאדם לכבות את נורת המקרר ביו"ט אלא ע"י גוי או ע"י שניים שעשאוה.
תכנים לקריאה נוספת
מי שבטעות התפלל תפלת יו"ט בחולו של המועד, האם חייב לחזור ולהתפלל תפילה של חוה"מ?
האם בגלל שימים אלו נקראים גם מועד הריהו יוצא ידי חובה גם בתפילת יו"ט?
מי שביום אסרו חג טעה ואמר "יעלה ויבוא" וסיים תפילתו, האם חייב לחזור ולהתפלל?
מה הטעם שהמתפלל של חול בשבת יצא ידי חובתו?
נר יו"ט
שבוע טוב האם יש מקור להדלקת נר ביוט? מה נהג מוהר"יק?
תודה וחודש טוב
גילוח בחול המועד
שלום לכבוד הרב בנושא גילוח בחול המועד ראיתי תימנים:
א. מתגלחים רגיל בחול המועד.
ב. מתגלחים לכבוד שבת ויום טוב שנופלים בחול המועד.(כמו בסוכות השנה היתה שבת וחג שמחת תורה)
ג. אינם מתגלחים כלל עד החג האחרון. האם יש היתר להתגלח בחול המועד? האם יש היתר להתגלח רק לכבוד שבת ויום טוב שנופלים בחול המועד? האם ניתן לקבל מקורות להיתר אם יש תודה מראש.
יישר חילך לאורייתא עדי
שעון שבת ביו"ט
שלום למורי לפי מורנו הרב יוסף קאפח האם מותר לכוון שעון שבת ביו"ט להדליק פלטה/מנגל חשמלי לצורך הכנת אוכל?
תודה
אין שמחה אלא בבשר ויין
האם לדעת רבנו חייב אדם לאכול בשר?
שהרי נאמר בהלכות שביתת יום טוב פרק שישי הלכה יח' נאמר: אין שמחה אלא בבשר ויין...
ובהלכות שבועות פרק שישי הלכה יא' נאמר (על מי נשבע לא לאכול בשר): הרי אתה מבטל שמחת יום טוב...
מסככים עם נסרים?
לק"י שלום וברכה, כבודו הרב. ההלכה נראה ברורה מאוד שמותר לסכך עם נסרים שרחבן היא פחות מד' טפחים. זה הפסק תלמודי וגם במשנתו של רבנו. אבל הערוך השלחן בס' תרכט:ל-לג מביא את דברי מרן שאף על פי כן לא נהגו והוא גם כותב ש גזרת תקרה היא על נסרים פחות מד' ושזהו "פשיטא". מה הדין האמיתי? האם מותר לסכך בנסרים לעומת דברי מרן? תודה מראש