תכנים לקריאה נוספת
קיום מצוות ומוסר
שלום לכבוד הרב,
1. האם אדם אשר מקיים מצוות משום המוסריות אשר בקיום המצווה ו/או מכל סבה אחרת (דוגמה - הרגשה טובה) ולא משום שצווה על כך ע"י הקב"ה זכאי לשכר?.
2. כיצד יש להיתייחס לאדם אשר מלא מצוות כרימון אולם, הטעם שבגינם הוא מקיים את המיצוות הינו אנושי ולא מפאת הציווי האלוקי?. אודה לרב אם ירחיב את תשובתו הואיל ולא מצאתי מקורות ברמב"ם.
תודה
ביטחון בה'
שלום מארי, ותודה על תשובתך הקודמת. אני מרגיש במין כוונות מנוגדות במעשי הבוטח. לדוגמא. נניח שאדם חלה. מצד אחד, עליו לברך על הרעה. "תודה ה' שהחליתני, הכול לטובה". ומצד שני - "אנא השם! כי הגיעו מים עד נפש". "אני עבדך הבוטח אליך"? אודה על תשובותיך
שלא לעלות בחומה
שלום לכב' הרב. מדוע אבותינו ורבותינו בתימן נע"ג לא ייחסו משמעות מעשית לאיסור של לא לעלות בחומה, שהיא אחת משלושת השבועות שהשביע ה' את עם ישראל. עד כמה שידוע לי מן הכתובים ומחקירה שבע"פ כולם עודדו את העלייה לארץ ישראל. מדוע הם לא חשבו כמו הרבנים החרדים?