זריעת רייחן בשמיטה
שלום לרב אני מגדל צמח רייחן שהוא חד שנתי, וכל שנה בחורף הצמח מת ואני צריך לזרוע את הצמח מחדש לפני ניסן. מה יהיה הדין בשנת השמיטה? האם מותר לזרוע את הצמח בשנה הבאה? אם התשובה היא שאסור הרי ששנה הבאה לא אזכה להריח ממנו.
תודה רבה.
שלום לרב
1) אם עושה מי הדס או מי שדאבה (פיגם). מתי זמן הביעור שלכל אחד ואחד? הרי אלו צמחים רב שנתיים ואינם כלים?
2) אם עושה ריבת אתרוגים מתי זמן הביעור? האם יש בעיה שהוא גדל באילן משנה לשנה?
תודה רבה.
1. הדס ושדאבה, אין להם קדושת שביעית. ולכן אין להם ביעור. האתרוג יש לו קדושת שביעית, ובגמרא, ר"ה, טו, א, נאמר, שיש לו ביעור. השאלה היא מתי ביעורו, כי הוא דר באילן כל השנה. עיין דרך אמונה, שמטה ויובל, ביאור הלכה, פרק ז, הלכה יג, ד"ה כלל גדול, שהאריך בזה. ונראה, שאתרוג שנלקט בשביעית ונשאר עד אחרי שביעית, יש לבערו.
2. לענ"ד אין לעשות מאתרוג אכיל, כמו של יהודי תימן ריבה, כי הוא מפסידו.
שלום לרב אני מגדל צמח רייחן שהוא חד שנתי, וכל שנה בחורף הצמח מת ואני צריך לזרוע את הצמח מחדש לפני ניסן. מה יהיה הדין בשנת השמיטה? האם מותר לזרוע את הצמח בשנה הבאה? אם התשובה היא שאסור הרי ששנה הבאה לא אזכה להריח ממנו.
תודה רבה.
שלום כבוד הרב,
אמנם נגמרה שנת השמיטה אך אנו עדין אוכלים את פירותיה עד חנוכה שיבוא אלינו לשלום.
מאז תחילת השנה הקודמת (תשע"ה) אנו מקפידים לאכול רק
פירות וירקות מתוצרת חו"ל, יבול נוכרי או ערבה ולא רכשנו
יבול מהיתר מכירה, אוצר הארץ/בית דין, וזאת לאור העובדה
שלדעת רבינו מדובר על ספיחין ושאסור לאכלם.
ידועה המשנה בה כתוב, "מחזקין ידי גויים בשביעית אבל לא ידי ישראל"
וזאת בשביל שירצו לגדל ונוכל להעזר בהם בשמיטה.
לאור המצב לאחרונה (ובכלל לאור המציאות בה אנו חיים)
האם ראוי ונכון שנרכוש יבול נוכרי (שמגיע ברובו המוחלט מערבים תושבי יהודה ושומרון ועזה
לפי מה שהבנתי כבוד הרב מעדיף יבול נוכרי על פני היתר מכירה אבל מסתייג מיבול ערבי. אבל לענ"ד אפילו יבול נוכרי לא ערבי לא טוב כי הוא מזיק לחקלאים ישראליים. למה לא עדיף להסתמך על היתר המכירה שמארי הסתמך עליו היות ואין פה איזה עניין להחמיר שהשמיטה השנה מדרבנן ועדיף להאכיל חקלאים יהודיים על פני להחמיר על דבר שכזה?
שלום לכבוד הרב רבים מדברים לאחרונה על כך שניתן לנטוע עץ פרי בשנה השישית רק עד לתאריך ט"ו באב ולא מחלקים בין המצבים השונים של השתיל. עיינתי רבות בהלכה בנושא זה ולהבנתי התאריך ט"ו באב הוא האחרון לנטיעת עץ רק במקרה שהוא חשוף שורשים בלבד - (מצב נדיר ביותר). אך במקרה הנפוץ יותר בו נקנים השתילים מהמשתלה ומגיעים עם כמות אדמה המספיקה לעץ להמשיך לחיות זמן רב (-זאת הדרך הנפוצה ביותר לקנות שתילי עצים צעירים ופרחים) להבנתי אין בעיה להעבירם לאדמה אפילו עד ערב ראש השנה.
האם יש לעשות פרוזבול כדי להציל את חסכונות הילדים?
שלום כבוד הרב רצון ערוסי
אני וביתי סובלות מכאבי בטן ,בעיה תורשתית שאנחנו מתמודדות איתה כבר הרבה שנים . לאחרונה גילינו כי עשב חיטה יעיל מאוד בבעיה : ולכן אנחנו מגדלים בבית את העשב חיטה סוחטים את העשב ושותים את המשקה שנוצר . וכל זה למטרת רפואה .
השנה הקרובה אנחנו מתכוננים ברבדים רבים לשנת השמיטה ובין היתר נשאלת השאלה איך נתמודד השנה עם עשב החיטה ?
- את העשב מגדלים בתוך הבית ( לא מוציאים כלל החוצה )
- את העשב מגדלים בתוך מגשית רחבה
- מגשית אחת מיועדת לשתילה בה שמים אדמת תערובת-
האם נחשב כחלק מעבודות קרקע או דומה לטומן לוף? ומה עם חשש מפני הרואים?
שלום לכמו"ר רצון ערוסי יצ"ו. לפני שנת השמיטה הבעל"ט, אבקש לשאול. יש לי מחוץ לבית אדניות. אדניות אלה מונחות צלחות, ועל פלטת בטון (כך בנוי הבניין) מחוץ לחלון הבית. מכיון שאיני גר בקומה האחרונה, הרי שמעל האדניות הללו, יש גם קורת בטון. מארי ענה לי בעבר, שמכיון שהאדניות נחשבות מקורות - הרי שאין צורך בתרו"מ. *העציצים - נקובים נקבים זעירים. אך האם מציאות הצלחת מתחת, וכן הבטון גורמים לעציץ להיות נחשב כעציץ שאינו נקוב? לענין שמיטה, כפי שאני מבין מתשובת מארי בעבר: העציצים נחשבים כמצויים במקום מקורה.
שלום כבוד הרב,
נכנסתי לבית חדש במהלך השנה והנתי את הגינה הפרטית עוד לפני ראש השנה ע"פ ההלכה. ביומיים האחרונים שמתי לב שבחלק מהפרחים בגינה אין ערוגות כמו שצריך דבר המונע מהמים שאני משקה את הצמחים להגיע באופן תקין לפרחים. אני חושש שבמידה והמים לא יגיעו לפרחים הם לא ישמרו על עצמם במהלך השנה וזאת בגלל שראיתי שחלקם כבר מתחילים לנבול. האם מותר לי לסדר להם ערוגות קטנות לצורך שמירה על המים?
תודה מראש וברכת שנה טובה עמיר
מדוע פוסק הרמב"ם בתערובת פירות שביעית שהגיע זמן ביעורן מין במינו אסור אפילו במשהו בשונה מהכלל בדיני מאכלות אסורות המאפשר ביטול בשישים? מה נשתנה דין איסור הספיחים לבין איסור פירות שביעית שהגיע זמן ביעורן? היש הבדל בדין התערובת כנ"ל שנעשתה לפני זמן הביעור לבין התערובת שנעשתה לאחר הגיע זמן הביעור?