מבחן תינוק בספר תורה

שלום לכבוד הרב.

שלום לכבוד הרב.
אם אני אקח טלית קטן בגודל שקטן הולך איתו בשוק וכו'.. אברך עליו אתעטף בו ואחרי העיטוף אוריד אותו על גופי כדרך לבישה, מה הבעיה בזה? זה כמו אותם שמתעטפים כמנהגנו ולאחר העיטוף מורידים את הטלית מהראש ונשארים איתו כשהיא מכסה רק את הגוף, למה אין בזה מצוה?

האם קביעת המזוזות בבית צריכה להיות כחלק מטקס חנוכת הבית או שאם לא נערך עוד טקס וגרים בבית חייבים לקבוע מיד. (בכלל האם יש קשר בין שני הדברים) האם בדירה שנשכרה לכשנתיים יש בכלל צורך בטקס חנוכת בית?
תודה

שלום לרב 1- האם מותר לשים בתוך התיק של התפילין והטלית את הטלית מעל התפילין? 2- מה עושים אם מוצאים בטעות תפלין של ראש בהתחלה במקום תפילין של יד? 3- כמה שנים חיי בלעם? 4- האם זה נכון שבלעם היה הבן של לבן? 5– אדם שהולך לכותל אחרי 30 יום צריך לעשות קריעה בחולצה האם צריך לעשות את הקריעה בברכה או לא?

יש מנהג בציצית שאם החוטים ארוכים אסור לגזור אותם בברזל משום ש"לא תניף עליו ברזל" מותר לגזור עם כלי אחר (למשל מספריים מפלסטיק או סכין חד פעמית)?

לאחדש"ט ברצוני לשאול את הרב על מנהג יהודי תימן לחלוץ את התפילין שהונחו בתפילת המנחה של תענית ציבור - רק בתפילת ערבית כשמגיעים לפסוק: "למען ירבו ימיכם וגו"'. זכורני שפעם שמעתי את הרב מנחה את הציבור בעניין זה ומציין כי זוהי סגולה לאריכות ימים. הרב יצחק רצהבי מציין בספרו כי הטעם הוא משום שיש עניין לומר את פסוקי "וקשרתם לאות על ידך וכו"' שבק"ש כשאנו עטורים בתפילין (למרות שלילה אינו זמן תפילין). שאלתי היא:
א. מהו המקור למנהג זה?

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
א. אדם שהוציא בטעות תפילין של ראש, לפי מארי צריך להניחם תחילה ואח"כ שליד. איזו ברכה הוא מברך על שלראש, "להניח" או "על מצות"? והאם מברך אח"כ גם על שליד?
ב. בישוב מסויים נוהגים כשרוצים לזרוע תאנה, מכניסים לתוך התאנה גרעין חיטה שתזרז את גידול התאנה, ולאחר כמה זמן החיטה נרקבת. האם יש בזה איסור כלאיים?
ג. שמעתי אומרים כי לדעת מארי אין איסור (או שזה לא איסור חמור) לנגוע בפנויה. (כגון ללחוץ לה יד..). האם אמת הדבר?
ד. אדם שעלה לתורה בביהכנ"ס והתנדב בכך וכך, ואח"כ רוצה את הנדבה לתת לביהכנ"ס אחר האם מותר הדבר? בברכה

שלום עליכם וישר כח להרב על השיעורים!
לשמחתי לעיתים יוצא ואני מצליח לצפות בשיעורי הכולל באינטרנט.
בעבר עסקתי למעשה במלאכת עיבוד גוילים בשיטות המסורתיות ובחומרים מן הטבע בלבד.
ולכן נהנתי מאד לצפות בשיעור האחרון בנושא העורות ואני מאד שמח מכך שיהא עכשיו סדרת שיעורים בנושא כשרות הס"ת.
ולהלן שתי שאלות שנתעוררו לי בנושא זה וגם נזכרו בשיעור האחרון.
מארי היה מברך על תפילין לא עפיצים משום עת לעשות להשם,
כיצד ניתן לברך על התפילין של הסיד שהרי הם כותבים על חלק העור שלהרמבם הוא קלף ואילו לרבינו תם והשוע זה בכלל דוכסטוסטוס ופסול?
יוצא שלשני השיטות פסול.

לכבוד כבוד הרב שאלתי היא אם בבית כנסת הוקמה תיבה מעל 3 טפחים האם זה אומר שאם אני הולך לפי משנת הרמב"ם אני לא יכול להיות שליח ציבור כתוב ברמב"ם חלק אהבה בתפילות פרק יא שצריך לעשות תיבה למה הכוונה שם
בתודה מראש שלמה סיאני

ראשית, שלום לרב
ברצוני לברר לגבי ציצית רשת, האם אפשר לצאת ידי חובה בברכה עליה. (אם בכלל מותר ללבוש אותה)?

לק"י כבוד הרב כתב לאחרונה בתשובה לשאלה: "ולפי רבינו, רצוי לכתוב הזמנה לחתונה בכתב לא אשורי, אפילו אין בה פסוקים, כי לדידו כתב אשורי הוא קדוש, ואין לכתבו לצורך חול, ואסור להכניסו לשירותים." האם לצורך עניין זה כתב יד נחשב גם לכתב אשורי או לא?