סעודה רביעית
מה דעת הרב קאפח זצ"ל לגבי סעודה רביעית, משמע מפירושו שמפרש שסעודה רביעית צריכה להיות בתוך השבת, האומנם אין סעודה רביעית?
בתודה מראש
לדעתיו מדובר בסעודה שלישית שנמשכת למוצ"ש.
תכנים לקריאה נוספת
על מה סומכים להקל בטלטול בעירובים העירוניים לפי הרב?
שנים רבות איני נוהג להסתמך על העירובים שבערינו, עקב מספר עניינים שנראים לעניות דעתי, לפי הרמב"ם:
ראשית: "צורת הפתח" שהיא אמורה להיות "קנה וכו'…" כאמור בהל' שבת ט"ז,כ. פירוש לדעתי: "קנה" על גביהן, ולא חוט שאינו שומר על הצורה מבלי שיימתח (ואין חוט וכיוצא בו נזכר כלל בהלכות אלו).
שנית: שהרחובות, אפילו בערים קטנות, הם רחבים משיעור ט"ז אמה, כאמור בהל' שבת י"ד,א. אם כן, הרחובות הללו הם רשות הרבים גמורים (כי גם אינם מקורים), ולכן אי אפשר בכלל לערב אותם ולהתיר טלטול מהבתים אל תוכם בשבתות.
האם לקבל טיפולי שיקום מאגודה שמקיימת גם פעילות בשבת?
אני פצוע צה"ל. עדיין נזקק לפיזיותרפיה. אגודה כלשהי למען הפצועים (עמותה עצמאית) מציעה לי טיפולים פיזיותרפיים ושאר הטבות. כל שעליי זה לשלם סך 80 שח לחודש דמי חבר. האם אני יכול לשלם עבור זה, כשידוע לי שהם גם מחללי שבת, עושים פעילויות בשבת וכו'?
האם מותר לירוק בצנעה בשבת על חול או על אדמה יבשה?
שלום הרב ובריאות שלימה ואריכות ימים בנחת
יורנו הרב במאור תורתו
האם מותר לירוק כמובן בצנעא ,בשבת, על חול או אדמה בכלל שהיא יבשה?
מה עדיף בשבת לאדם הזקוק לקלנועית: נהיגה עצמית בקלנועית מאושרת או הסעה בידי גוי?
אדם נכה שנזקק לקלנועית חשמלית.
בשבת - האם עדיף לנסוע באופן אישי בקלנועית עם הכשר מכון צומת?
או שגוי יסיע אותו בקלנועית בלי אישור של מכון צומת?
מה עדיף?
(לא שייך במקום הזה בעגלה רגילה, לא חשמלית)
כיצד בוצעים את הפת בשבת, ומתי עדיף לחתוך בסכין?
בשו״ע המקוצר סימן כ״ח סעיף י כתוב לגבי אופן בציעת הפת: פורס.. האם נכון יותר בשבת דווקא לפרוס בסכין או לחתוך ביד? כיוון שיש חוששים לדרך רעבתנות בחיתוך ביד בחול, אמנם אין עניין של רעבתנות לגבי שבת במקרים רבים.. וגם שמעתי את הרב שלמה יהודה בארי שמורה עדיפות לחתוך בסכין לחם משנה.. מה דעת הרב בזה?
האם מנהג תימן להדליק נר שבת אחד, או שהדבר נאמר רק על אורחים?
שלום לכבוד הרב
האם ראוי לאשה לחזר אחר מנהגי אבותיה ולהדליק נר אחד, כמו שמארי אמר בתשובות הרב קאפח" תשובה 321?
תודה רבה
שבת
למארי ורבי הרב רצון יצ"ו שלום רב,
אודה לרב אם ישיב לשאלות שעלו לי ולחברי
1) האם בשבת על המיילד בימינו אין לחשוש לאיבה ואין לו לילד את הגויה?
האם איסור זה עומד גם בזמן שאינו שבת?
2)הלכות שבת ב,י נאמר במצב שיש חולה שאין בו סכנה ו"היו צרכיו אין בהן מלאכה - עושין אותן אפילו ישראל". ואילו על איסורי שבות מותר לי לומר לגוי לעשות אם יש שם מקצת חולי. האם ההיתר הוא לומר לגוי והישראלי נכלל בתוכו - גם לישראלי מותר, ואז מקצת חולי זה החולה שאין בו סכנה, או שבאיסורי שבות ההיתר לומר לגוי גרידה ולי אסור, ולפיכך מקצת חולי הוא אינו חולה שאין בו סכנה?
האם לפי מנהג תימן הקדום צריך לפתוח רווחים בין האצבעות בברכת כהנים?
בתרגום לשיר השירים שבשיח ירושלם על הפסוק "זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות" כתוב "ובידן דפרסין כהניא ידיהון בצלו ומברכין לאחיהון בית ישראל, דדמין אצבעת ידיהון מתפרשין בלולבי דתמר..." האם אפשר להדגים כיצד זאת נעשה על ידי הכהנים? כי לא נראה שזה כפי שנהוג בימינו.
מדוע פסק הרמב״ם לברך על הדלקת נרות שבת?
מדוע רבנו פסק להלכה את הברכה שעל הדלקת נרות שבת הרי היא תקנת גאונים ואין דרכו של רבנו להביא ברכות שאין להן זכר בתלמוד?