האם אפשר להתחיל את סעודת ליל שבת מבעוד יום ולהמשיך לאכול פת אחרי צאת הכוכבים?
מה דעת הרב בנושא סעודת שבת טרם צאת הכוכבים? מורי כתב מנהגו שהיו אוכלים געלה עד שיגיע צאת הכוכבים.
השאלה אם אדם יכול לקדש מבעוד יום, לברך המוציא ולמשוך את הסעודה עד צאת הכוכבים ויוצא בכך או שמא עליו לברך המוציא רק לאחר צאת הכוכבים?
בדיעבד, כן. ובלבד שיאכל פת כשיעור אחרי צאת הכוכבים.
נלמד זאת מדין סעודה רביעית במוצאי שבת, שמארי הסביר את מנהג אבותינו, שסעדו סעודה שלישית בזמנה, והמשיכו אותה עד לצאת הכוכבים, וכך יוצא שסעדו אחרי צאת הכוכבים.
אולם כל זאת בדיעבד, כי אין דין סעודה רביעית כדין חיוב שלוש הסעודות בשבת.
ולכן הדרך הרצויה לכתחילה היא כפי שכתב מארי שיקדש מבעוד יום, יאכל ג'עלה עד צאת הכוכבים ואז יסעד את הסעודה הראשונה של שבת בליל שבת.
תכנים לקריאה נוספת
לרה"ג רצון ערוסי, מספר שאלות
יש לי מספר שאלות על תפילת 18 בקול רם (תפילה אחת לציבור, כפי תקנת הרמב"ם), אשמח אם הרב יוכל לבאר לי עניין זה.
1. כיצד יש לנהוג כשהחזן אומר קדושה (האם לומר איתו את כל הקדושה או רק לענות כשצריך?)
2. לאחר שהחזן מסיים את הקדושה האם צריך לחזור ולומר לבד את ברכת "אתה קדוש"? ואם כן, כיצד ניתן להסביר זאת לציבור שלא מכירים הלכה זו וממשיכים ל "אתה חונן"?
אכילה לאחר סעודה שלישית
לכבוד הרב שלום וברכה האם מותר לאכול בין סעודה שלישית לתפילת ערבית של מוצ"ש?
בתודה ובברכה
האחוז המים ביין
שלום מארי, שמעתי שאחוז המים ביין הוא 80%. ורבנו פסק שלא יפחות מרביעית יין חי. האם צריכים אנו כמות של חמש רביעיות כדי להשלים לרביעית יין חי? ברכה וכל הטוב אליך
שבת וכללי
שלום לרב
1. מה הדין ע"פ רמב"ם אם אדם הביא לי אוכל (כשר) בקבוק שתיה וכו' בשבת האם אפשר להנות מכך?
2. כנ"ל מה הדין אם רכב צבאי הביא לחיילים אוכל בשבת?
3. בנושא אחר ששאלתי את הרב ולא קבלתי תשובה - מדוע הפיוטים אחות קטנה ואלו הנאמרים לפני התקיעות הם "בסדר" אך אלו הנאמרים לפי הבלדי בליל רה"ש השני הם בבחינת סליחות שלא צריך לומר אותם ביו"ט?
תודה
סיר בישול איטי בשבת
שלום עליך
מה דין סיר בישול איטי בשבת
מדובר בסיר מאבן/חרסינה שיושב בתוך סיר מתכת שעוטף אותו אבל לא נוגע בו יש מרווח קטן והסיר מאבן מכוסה במכסה זכוכית
האם ניתן להכין בו חמין זאת אומרת לפני השבת לבשלו קצת ורק בשבת בבוקר לאכול ממנו ?
האם לדעתו רבנו ומארי הטמנה במקצת שמה הטמנה ?
שקפים עם טעמי המקרא וניקוד לקורא בתורה
שלום לכבוד הרב,
במידה וקיימים שקפים "המתלבשים" על עמודות ספר - התורה (שקפים מותאמים לפי אותו הספר - תורה) המכילים טעמי - המקרא, או טעמי המקרא וניקוד - האם ניתן לקרוא בתורה באופן זה? האם יש חילוק במקרים של צורך גדול (לא קיים קורא התורה בקיא בנמצא וכדומה), לכתחילה ובדיעבד? השקפים מודפסים במחשב ולא מכילים את האותיות, ולא מסתירים אותם.
תודה וכל טוב
ברכת להדליק נר שלשבת
מורנו הנכבד איך יתכן שרבנו פסק לברך ברכה שאינה בתלמוד והיא ברכת להדליק נר שלשבת? והלא ידוע שרבנו נצמד וצמוד רק להוראות חכמי התלמוד, וחמור יחסו בעניין ברכה לבטלה.
כיצד חוזר בתשובה אוכל אצל משפחתו ומזמין אותה לשבת בלי לפגוע בקשר?
1 אני חזרתי בתשובה לפני כמה שנים והמשפחה שלי מסורתיים, מה הדין לגבי אכילה אצלה המטבח הוא לא כשר זה אומר שאין הפרדה בין כלים חלביים לבשרים?
2 שאלה נוספת במידה ואני רוצה להזמין אותם לשבת אך הם לא רוצים להישאר לישון אצלי מה שאומר שהם ייסעו בשבת, מציין שבכל מקרה הם נוסעים בשבת ולא שומרים שבת?
מה ההבדל בשבת בין חיתוך ירקות לסלט לבין ריסוק עגבנייה בפומפייה או בסלייסר?
שמעתי בקשב רק את השיעור ביום שישי 23.8.24, והריני כותב את התייחסותי ומה שנראה לענ"ד הדלה.
1. חיתוך ירקות בסלייסר מותר לשיטת רבנו, וכפי שמרי הדגים בשיעור.
2. עיקר המחלוקת היתה לגבי רסק עגבניות.
א. חיתוך עגבניות דק דק מותר בסכין, ואף בסכין שיש בה שיניים
ב. ריסוק עגבניות בפומפיה או סלייסר - ערן העלה בשיעור שכדאי להחמיר לציבור, על פי תשובת רבנו בנוגע לעובדין דחול, כי עלול להישאב לטחינת דק דק לבישול שאסור.
וערן העלה חשש שמא יישאר לאדם רסק עגבניות ואז ישתמש בו לבישול במוצאי שבת, וגם כאן מצאנו כבר לחז"ל שלא חששו לדבר כזה.