הרצון לפי רבנו
שלום כבוד הרב.
האם הרצון לפי רבנו הוא בתוך אחד מחלקי הנפש? או שהוא מוגדר כמשהו אחר שלא קשור אל אחד מחלקי הנפש... ואם הוא לא אשמח לדעת מה מקורו לפי רבינו.
בתורה מכת"ר.
הרצון הוא חלק מחלקי הנפש:
א אם אותו רצון הוא שכלי - מקורו מן השכל.
ב אם אותו רצון הוא תשוקתי - מקורו מכח התאווה.
תכנים לקריאה נוספת
שתי שאלות ברמב"ם
לכב' הרב שלום!!
בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פוסק הרב בפרק ג', הלכה יח' :" וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים, שנאמר "לא תעשון, איתי" (שמות כ,יט)--לא תעשון כדמות שמשין המשמשין לפניי במרום, ואפילו על הלוח."
-שאלתי היא, האם בימינו אלו, כשאין עבודה לצורות אלו (ואולי רק בארצות הרחוקות, אשר להן אין קשר לחיינו המעשיים) , מותר הדבר??
ברכות שלא עשני (הקודם נשלח בטעות באמצע הכתיבה)
לק״י
שלום לרב.
בהלכות תפילה, פ״ז הערה כא. של מורי, חתם הערתו ״ולא היא אלא שהמדפיסים שבשו.
אנני בטוח שהבנתי תוכן דבריו כשורה.
הבנתי היא שהיו צריכים המדפיסים מהקדים ברכת שלא עשני אשה לברכת שלא עשני עבד.
א. האם הבנתי דבריו נכונה?
ב. אם כן, משמע כי לרבנו יש סדר לברכות אלו, ואם הקדים המאוחרת לא יברך המוקדמת, האם אכן כך? ואם כן, הבנתי שעלי לשנות סדר הברכות מן המודפס בסידור, האם כך?
ג. (ואם כן) מדוע מסיק מורי שיש לרבנו סדר מעכב לברכות אלו, ולשון רבנו ״ומברך אדם בכל יום וכו׳״ ולא אמר דבר בנוגע לסדר ולעיכוב.
הנחת תפילין בחול המועד
לק''י
לכבוד הרב רצון ערוסי שליט''א
האם צריך לפי רבינו להניח תפילין בחול המועד ? ואם כן, בבית כנסת שלי שלא נוהגים להניח מה עליי לעשות
להניח בבית הכנסת אם כולם אע''פ שאני יחידי שמניח, או שמא להניח בביתי?(או לא להניח בכלל)
מהו הסימוכין לכריעות בוידוי בניגוד לכאורה להלכה המגבילה את הכריעות בתפילה?
והרי חכמי ישראל גינו לכאורה את הנוהגים שחיה (כריעה) גם במצבים אחרים מעבר לאותם כריעות שתקנו חז"ל?
האם רשימת הכריעות שתקנו חכמים מחייבת כל יהודי או שיש הבדל בין תפילת כהן גדול או תפילת המלך?
האם ניתן לומר שתקנת חכמים לגבי מספר הכריעות מוגבלת לתפילת העמידה בלבד ואילו בשאר התפילה לא אסרו הכריעות?
דרכי הפסיקה בימינו ע"פ הרמב"ם
קימת תופעה לפיה חלק קטן ביותר, מקרב שומרי המצוות בעם ישראל, פוסק הלכה לפי הרמב"ם, ולמעשה אינו מקבל פסיקות שנתחדשו מאז חתימת התלמוד ועד היום.
מאידך, רובם המכריע של שומרי המצוות בעם ישראל מקבלים עקרונית את הרעיון של קיום פסיקות שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד. האם אין הדבר דומה במידה מסוימת למחלוקת בין הצדוקים לפרושים?
עבור יהודים המעונינים לאמץ את פסיקת הרמב"ם נטו, האם אין מקום ליזום בדיקת כל הפסיקות והמנהגים שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד, ואשר אין התייחסות מפורשת של הרמב"ם לגביהם, במטרה לקבוע האם הם תואמים את עקרונות הפסיקה של הרמב"ם?