האם דימה הרמב״ם לימוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה למעדנים?
כבוד הרב,
הרמב"ם דימה לימוד ידיעת האיסור וההיתר לאכילת בשר ולחם, ואמר שלימוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה גדול יותר. האם הרמב"ם כתב במקום אחר שיש לדמות אותם לימודים לאכילת מעדנים ומתוקים?
תודה
כנהר שלום,
יש לי חברים לא מעטים שמאמינים באמונות תפלות. האם עלי לדון ולהתווכח איתם בנושא כדי לנסות לשכנע אותם או שעלי להניח להם שיאמינו באמונותיהם?
יש להחליף דעות בדרך של לימוד, אך אין להתווכח.
וכל איש באמונתו יחיה.
כבוד הרב,
הרמב"ם דימה לימוד ידיעת האיסור וההיתר לאכילת בשר ולחם, ואמר שלימוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה גדול יותר. האם הרמב"ם כתב במקום אחר שיש לדמות אותם לימודים לאכילת מעדנים ומתוקים?
תודה
תלמיד שסובר אחרת מרבו המובהק ולא הצליחו לשכנע זה את זה. האם עליו לנהוג על פי סברתו או על פי דעת רבו?
ר' איסורי ביאה כא' לא'- פסק את רב אשי ביבמות סד. גבי קטלנית שמזל גורם?
לעניין עין הרע. שמעתי בעבר שהרב אמר כמה פעמים שזה עניין של היזק פיזי בין אדם לחבירו שיגיע בעקבות קנאה, צרות עין וכדו' ולא השפעה רוחנית כזו או אחרת.
אני מנסה להבין בעקבות הגמרא בב"מ ק"ז: ,איך זה לא עניין מיסטי או רוחני, כי כתוב שם שלא יעמוד אדם על שדה חברו, ושרב הלך לבית קברות וראה ש 99 מעין הרע ואחד כדרך כל הארץ.
בנוסף, יש כאלו שמוציאים עין הרע על ידי עופרת, ואומרים שזו מסורת שעוברת מדור לדור, ושדרך להישמר היא לשים מלח ושום.
1 - האם אכן יגזרו בשמיים שחייו או פרנסתו של אדם יפגעו בעקבות עין הרע?
שלום הרב
אני מארצות הברית והעברית שלי גרוע. רציתי להבין מה שכתב רב קאפח להלכות יסודי התורה ט:א,ד. אם אפשר לסכם מה שהוא כתב שם על ענין בת קול במשנתו של הרמב"ם. אולי אני טועה אבל מה שכתב על בת קול במורה שבת קול אותו דבר של נבואה אבל לאנשים לא במצב לקבל
משפחה שאינה שומרת מצוות נמצאת במצוקה קשה. היא רוצה לקבלת ברכת רב.
השאלה:
האם יש בכך תועלת?
מה גישת הרמב"ם בכך?
זה דבר חדש להחדיר לציבור שאין שום דבר קדוש.
זהו " שחיטת הפרות הקדושות"
תהליך "ניתוץ כל המיתוסים"
ירושלים לא קדושה
ישראל לא קדושה
המשפחה לא קדושה...
תהליך התפוררות עם ישראל.
הרב אמר שהשתלשלות המאורעות במגילה הוכתבו על ידי הקב"ה. האם אין זה נוגד את דעת הרמב"ם שסובר בחירה חופשית לכל ועולם המונהג ע"פ חוקי הטבע.
https://www.youtube.com/live/OFr8zlOT3V4?si=PdZ5CLj-RDRXdfAw
במסכת אבות פרק רביעי משנה כ"ח כתוב: לידע ולהודיע ולהיוודע שהוא היוצר .....והוא הדיין.... שאין
לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד שהכל שלו.
וכתב הרמב"ם בפירוש: אשר לא יקח שוחד הטובות. כגון שיעשה אדם
אלף טובות ורעה אחת, אינו מנכה לו יתעלה אותה העבירה....אלא נתבע על זו, ומקבל שכר על אלו וכו'.
משמע מכאן שאין הקב"ה מוחל על שום עוון.
ואילו בהלכות תשובה פ"ג ה"י כתב הרמב"ם:
בשעה ששוקלין עוונות אדם עם זכייותיו, אין מחשבין עליו תחילת עוון שחטא בו ולא שני,