מתי מלמד תורה רשאי לקבל שכר בטלה בדומה לדיין לפי הרמב״ם?
שלום הרב
רמב"ם בפירוש המשניות לאבות אומר שמותר מה שקרנא עושה לקבל שכר בטלה להיות דיין. האם זה נכון גם כן לקבל שכר בטלה ללמד או ללמד תורה לפי רמב"ם
מאחר והתורה היא ה"כתובה", שמחברת בינינו לבין אבינו שבשמים, ברמה של ברית, כמו אירוסין, לכן כינו את הזמנים, שבהם התכנסו ללמד לעם תורה בימי חכמי התלמוד, ירחי כלה, כי התורה הכתובה עושה אותנו כמאורסים עם החתן, הקב"ה.
שלום הרב
רמב"ם בפירוש המשניות לאבות אומר שמותר מה שקרנא עושה לקבל שכר בטלה להיות דיין. האם זה נכון גם כן לקבל שכר בטלה ללמד או ללמד תורה לפי רמב"ם
שלום רב, האם בן אשכנז יכול לקבל הוראת הרמב"ם אם נראות בעיניו מכוונות וקרובות יותר לדרך התלמוד, או שחייב להצמד לפסיקה המקובלת אצל יוצאי אשכנז?
זאת שאלה ותשובה שכבוד הרב עונה
אבן עזרא לקוהלת ז:ג מסביר המילה "רוח" לויהיה שם נפש בעלת ההרגשה המבקשת שררה וגדולה רוח. האם הרמב"ם מסביר המילה רוח כאבן עזרא. לדוגמא הלכות שמיטה יג:יג או אולי רוח - זה השכל שרוצה חכמה כדוגמא יסודי התורה ד:ח?
שלום הרב
בשורש תשיעי בספר המצות רמב"ם אומר להאמין או ערבית אעתקאד למצות יחוד ואהבה ויראה אבל בספר המצות מצוה שלישי - אהבת ה - הוא מדלג להאמין או ערבית אעתקאד. (יש אעתקאד ליראה). למה הוא מדלג?
Shalom HaRav, How does the Rav explain the following aftermath of elisha ben avuyah in Talmud Chagigah
כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּאַחֵר, אָמְרִי: לָא מֵידָן לִידַיְּינֵיהּ, וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי. לָא מֵידָן לִידַיְּינֵיהּ — מִשּׁוּם דַּעֲסַק בְּאוֹרָיְיתָא, וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי — מִשּׁוּם דַּחֲטָא. אֲמַר רַבִּי מֵאִיר: מוּטָב דְּלִידַיְּינֵיהּ וְלֵיתֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי. מָתַי אָמוּת, וְאַעֲלֶה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר סְלֵיק קוּטְרָא מִקִּבְרֵיהּ דְּאַחֵר.
Shalom HaRav,
Hope all is well.
I had a question that i thought you could answer.
שלום
אפשר הרב להסביר את ההגדרה "תלמוד" לפי הרמבם בהלכות ת"ת. האם מה שלומדים בישיבה "בקיאות" זו תלמוד?
בפ"ז שבת:
ביחס למושג מעין אב, כותב רבנו בפרק ז הל' ב, שכל ל"ט המלאכות שמנה "וכל שהוא מענינן הן הנקראין אבות מלאכות". האם יהיה מדויק הלכתית לתרגם "וכל שהוא מענינן" = וכל שהוא שוה להם?
(וכבר כתב מארי בשער דניאל עמ' ח, שיש מלים שהקורא העברי עובר עליהן ביעף מחמת פשטותן לכאורה, "ורק המריק משפה אל שפה עשוי להתקל בהם כאשר יתיצבו בפניו וידרשו ממנו את פתרונם").
כיצד רבינו יסביר את דברי הגמרא במס' הוריות (יג :) "ת'ר חמשה דברים משכחים את הלימוד, האוכל ממה שאוכל עכבר, וממה שאכל חתול, והאוכל לב של בהמה, והרגיל בזיתים, והשותה מים של שיורי רחצה, והרוחץ רגליו זו על גב זו, ויש אומרים אף המניח כליו תחת מראשותיו"
1. האם אלו הנהגות שהאמוראים הורו בעבר בכדי שישמרו אנשים על היגיינה?
2. כיצד "הנחת כלים תחת הראש" גורמת לשכחה?
הרמב"ם כותב בהלכות דעות ש'הרואה את חבירו שחוטא צריך להוכיחו' . למה כתב 'חבירו' ולא כתב 'אדם'?
"הרואה את חבירו שחטא או שהלך בדרך לא טובה, חייב להחזירו למוטב, ולהודיעו שהוא חוטא במעשיו הרעים, ולומר לו: חזור מדרכך הרעה. ואם לא קיבל ממנו, יוכיחנו בסתר..."
שימת לב למילה "חבירו" במקום "אדם" מעוררת שאלה לגיטימית?
האם. ישנן כמה פרשנויות אפשריות לבחירה הלשונית של הרמב"ם:?