יין מפוסטר לקידוש
כמשגיח כשרות מטעם הרבנות הראשית למדתי שבישול יין איננו כפיסטורו, לכן מגע גוי או חילוני ביין מפוסטר אוסר את שתייתו. מדוע, אם כן, בכל זאת אסור לנו להשתמש ביין מפוסטר לקידוש?
אנחנו קהילה תימנית בישוב.
כחלק מהרצון שלנו לחבר את הילדים למסורת תימן, החלטנו להעניק לכל ילד מתנת בר מצווה, סט תאג'.
את המתנה חשבנו לתת לילד בבית הכנסת, בשבת בר מצווה שלו, לפני אמירת דבר התורה בערב שבת.
השאלה - האם יש בעיה בלתת את המתנה לילד בשבת ובבית הכנסת או שניתן להמשיך בנוהג זה?
תודה מראש..
מותר ומצווה יש בדבר, אלא שתקנו מערב שבת לזוכים במתנות אלו, ע"י מישהו שיגביה ויזכה עבורם, ואז ביום שבת בעת הנתינה, הנתינה היא רק מסירה.
כמשגיח כשרות מטעם הרבנות הראשית למדתי שבישול יין איננו כפיסטורו, לכן מגע גוי או חילוני ביין מפוסטר אוסר את שתייתו. מדוע, אם כן, בכל זאת אסור לנו להשתמש ביין מפוסטר לקידוש?
לכבוד הרב לגבי יולדת בשבת מה מותר ומה אסור? אם מזמינים מונית
1) האם מותר לנתק את השיחה בסיומה?
2) אם הנהג יהודי - חיולני - מותר לעלות למונית? שכן הוא כל השבת נוסע לא לצורך פיקוח נפש.
3) לשלם בשבת למונית
4) האם מותר לבעל לנסוע עם אשתו במונית?
5) אם היולדת יכולה גם לנסוע במונית? או רק הבעל או רק אם היולדת אם נוסעים ברכב
1) מותר לכבות את הרכב שמגיעים לבית חולים?
2) להחנות את הרכב באם אסור להחנות בכניסה שיכול חניה שם לגרום לפיקוח נפש
תודה רבה
למארי ורבי הרב רצון יצ"ו שלום רב,
אודה לרב אם ישיב לשאלות שעלו לי ולחברי
1) האם בשבת על המיילד בימינו אין לחשוש לאיבה ואין לו לילד את הגויה?
האם איסור זה עומד גם בזמן שאינו שבת?
2)הלכות שבת ב,י נאמר במצב שיש חולה שאין בו סכנה ו"היו צרכיו אין בהן מלאכה - עושין אותן אפילו ישראל". ואילו על איסורי שבות מותר לי לומר לגוי לעשות אם יש שם מקצת חולי. האם ההיתר הוא לומר לגוי והישראלי נכלל בתוכו - גם לישראלי מותר, ואז מקצת חולי זה החולה שאין בו סכנה, או שבאיסורי שבות ההיתר לומר לגוי גרידה ולי אסור, ולפיכך מקצת חולי הוא אינו חולה שאין בו סכנה?
מארי ורבי הרב רצון יצ"ו שלום רב,
"ואם ברר בידו לאכול לאלתר - מותר" האם באמצעות מצקת למזוג כף של מרק בלי ירקות ולא באמצעות קנון או תמחוי בררתי? אם כן זה תמוה כי היה יכול להזכיר כלי אחר ולא נפה קנון או תמחוי.
והאם האמרה הנ"ל מתאימה לפיצוח גרעינים או שזה מפרק
למזוג לקערה בשבת מיני דגן כגון קורנפלקס נחשב לש? כי שמתי לב שיש מקרים שהם נדבקים זה בזה באמצעות הנוזל שמעורב, אפילו מתנפחים מעט.
תיתי לרב המקום יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים.
לכבוד מו"ר הברכה והשלום
בישיבתנו הצטרפנו כמה בחורים לקנות מקרר אלא שבשבת גילינו שמעל המקרר מתחת לשלט של החברה וכד' יש מד מעלות שכאשר פותחים את המקרר לאחר כמה שניות משתנה הטמפ' הכתובה בצג כמה וכמה פעמים. ולכן, רציתי לשאול אם יהיה מותר להשתמש במקרר זה בשבת
א. דאולי לא הוי כתיבה כלל. ואת"ל מדרבנן י"ל דהוי גרמא וא"כ הוי פס"ר בדרבנן בגרמא שמותר (וכמו שהוכיח הגאון אבני נזר או"ח סי' קצ"ד אות ב') אודה למו"ר שיואיל לענות לי על פתגמא דנא.
ואחתום בברכת תכתבו בספר החיים ובספר הזיכרון ובספר מחילה וסליחה וכפרה
הכו"ח
שלום לכבוד הרב,
ראיתי מנהגים שונים בקשר לקבלת שבת, ורציתי לשאול לגבי מנהגינו:
1. האם אשה נגררת אחר בעלה בקבלת שבת? כלומר, האם היא יכולה לקבל שבת מעט מאוחר יותר, עוד לפני השקיעה, אך לאחר שהוא כבר קבל את השבת?
2. ראיתי שנוהגים לקדש על היין עד כחצי שעה לפני השקיעה, ואם נכנסו לחצי שעה קודם השקיעה, הם מחכים עד לאחר צאת הכוכבים. לא הבנתי בדיוק למה. האם גם אנו חוששים לכך?
3. עוד שמעתי שנוהגים לאכול עוד כזית לאחר צאת הכוכבים, בשביל לחשוש לדעה השניה שיהיה שלוש כזיתות בשבת גם לדעה השניה. האם גם אנו מקפידים בכך?
תודה לרב על תשובותיו
האם מותר לקנח את האף כהרגלי בכל יום, אף שייתכן ויתלשו שערות מהאף ביום השבת? או שמא יש לי לנהוג בצורה אחרת בשבת ולחשוש לתלישת שערות?
האם מותר להניח מגבת על המיחם בשבת בכוונה שתתחמם ונוכל אח"כ להתחמם בה?
שלום לכבוד הרב,
אודה לתשובה מפורטת לפי כל הדיעות ולבסוף מה הוא מנהג אבותינו. בעניין השהיה של תבשיל מערב שבת על פלטה חשמלית בשבת, האם יכול התבשיל יכול להיות לא מבושל או שמא שליש או חצי בישול או שחייב להיות מבושל כל צורכו. האירו את עיני שיכולה להיות בעיה עם פלטה שהנמצאת בתוך ארגז הממהר ומאט את הבישול ע"י פתיחת הדלת וסגירתה.
תודה רבה לכבוד הרב,
נתנאל.
בשבתות אני הולך בתדירות די גבוהה לבית כנסת מרוחקת (כחצי שעה הליכה) בין אם זה לשיעור תורה או תפילה. רציתי לדעת האם מותר/ראוי להקל עליי ע"י שימוש בקורקינט (רגיל- לא חשמלי)
בתודה מראש