תכנים לקריאה נוספת
משאל עם על הסדרים מדיניים והפקרת שטחים, היש להלכה עמדה בענין?
האם המנדט שניתן לנבחרי הציבור כולל גם נושאים שלא היו על סדר היום הציבורי בעת בחירתם?
היש לתת עדיפות לדעתם של נבחרי הציבור על הציבור גם בשאלות שנויות במחלוקת בגלל מומחיותם וידיעתם?
באלו נסיבות יחודיות, מן הראוי, לבצע משאל עם ועל מה יש להקפיד בעריכתו במיוחד כשהשאלה נוגעת לעם היהודי?
מי שנפגעה היכולת שלו לשמוע, האם יכול להוציא את הציבור י"ח קריאת המגילה?
מדוע אדם במצב כזה יהיה פטור ממצוות שמיעת שופר ואילו במצות מקרא מגילה יהיה חייב?
האם די שהוא חייב בשאר המצוות להוציא את האחרים י"ח מקרא מגילה למרות שהוא אישית מנוע פיזית מלשמוע?
באלו נסיבות רשאי אדם במצב שכזה להוציא את הציבור י"ח מצוות מקרא מגילה?
אילן שענפיו נוטים לרה"ר, האם רשאי עובר אורח לחתוך הענפים וליטול אותם והפירות שעליהם ?
היש לעוברי אורח או לשכן זכות התגוננות מנזקי הענפים שפולשים לרה"ר או לתחום השכן ?
האם בנסיבות אלו מאבדים הבעלים של העץ את בעלותם על הפירות והענפים שנטו מעבר לתחום שלו?
מחאות ה"צדק החברתי", האם יהודים דתיים רשאים להצטרף אליהם?
האם ישנה בתורת ישראל התנגדות ל"חופש הביטוי" והרי ההלכה מחייבת את המחאה מדין "לא תגורו"?
מהם המפגעים המוסריים, החינוכיים והחברתיים העולים עקב קידוש "זכות המחאה" בשיטת המשטר הדמוקרטי?
מהן, איפוא, דרכי המחאה המוצעות ע"י תורת ישראל עבור "צדק חברתי" וכיצד ניתן ליישמם בנסיבות של ימינו?
גירות
שלום וברכה
דנו עם חברינו בתקנה קהילת מגן דוד חלבים על איסור נשיאת נשים שהתגירו
השאלה היא האם יש תוקף לתקנה זו כי מצד אחד נראה שהיא נוגדת לתורה באיסור ענוי הגר ותורה הזהירה בהרבה מקומות על אהבת הגר (כמו שכתב רבינו לעבדיה הגר) ואפילו שאין מצוה לישא אישה גיורת למנוע גר מקהילה מבית הכנסת ודברים דומים ודאי שיש. מצד שני קהילה טוענת שאין בכלל איסור כי אין מצוה לתת עליה לתורה לגר או בדומה לזה.
תימני שנוהג כספרדי
שלום לכבוד הרב ,
אבי תימני ואימי ספרדייה ,
התגרשו כאשר הייתי פעוט וגדלתי
בבית אימי למדתי מאבא של אימי את נוסח התפילה
והקריאה בתורה הספרדי
ואני נוהג ללכת בצד ההלכתי אחרי הרב עובדיה זצ"ל ,
האם אני עושה משהו שלא כדין היות ואבי תימני?