לכבוד הרב.

האם הרב יוכל לענות לי על מה מברך אדם (ברכה ראשונה ואחרונה) כשאוכל -
א. פסק זמן - חטיף שוקולד עם בסקוויט.
ב. שלווה - חטיף מחיטה שעל ההכשר כתוב שהברכה הראשונה היא
ב. אדמה.
ג. בוטנים אמריקאיים - על ההכשר כתוב שהברכה הראשונה היא מ. מזונות. יישר כוח.

נער שנבדק לפני גיל 13 ונמצא שהביא שערות. ולאחר גיל 13 נבדק ומצאו שערות. האם יחשבו שומה או יחשבו כסימן בגרות. הואיל והרמב"ם כתב בהלכות אישות בפרק ב' הלכה כ "ונודע שהם שומא" ובמקרה דידן כשנבדק לפני גיל 13 לא נודע בבירור שהן שומא אלא נראו שערות בסתם או שמא נאמר שאין הבדל ותמיד שערות לפני גיל 13 יחשבו שומה.

לכבוד הרב - התקשיתי בהבנת ההבדל בין רובו של שבט שעבד ע"ז לבין יותר ממאה עד רובו של שבט. בפרק ד הלכה ב' כותב הרמב"ם - אבל אם הודח רובו של שבט דנין אותם כיחידים. ובהלכה ו כתב - נמצאו רובה מעלין אותן לבית דין הגדול וגומרין שם דינם והורגין כל אלו שעבדו בסייף. ומכין את כל נפש אדם אשר בה לפי חרב טף ונשים אם הודחה כולה. ואם נמצאו העובדים רובה מכים את כל הטף ונשים של עובדים לפי חרב במה מתבטא השוני של - דנים אותם כיחידים? שהרי כותה בהלכה ו נמצאו רובה והדין שכתב זה כמו של עיר נידחת וזה לא כיחידים
תודה רבה וכל טוב

לכבוד הרב שלום רב כתוב בספר יהושוע: פרק ד' פסוק כד: למען דעת כל עמי הארץ את יד ד' כי חזקה היא למען יראתם את ד' אלוקיכם כל הימים.
1) למה היה צריך לומר זאת? האם לא די כל יציאת מצרים וקריעת ים סוף?
2) כי חזקה היא. ניתן לומר חזקה - כמו חזקה על אדמה? מוחזקות בדבר שד' הוא האלוקים?
3) כל עמי הארץ - דוקא העמים היושבים בארץ - כי הנס נעשה בגבולם?
תודה רבה כבוד הרב

למעכ"ת הר' רצון ערוסי שלום רב!
1. האם יש סימוכין מצד הרמב"ם כי היתר עבודות הקורבנות בביהמ"ק ותכסיסי מלוכה אלו, היא נוכח מציאות העולם דאז, שכן הייתה רווחת בעולם הקרבת קורבנות מצד הגויים בפולחניהם השונים. והיום שרווחת בעולם דעה, וגם הגוי הפשוט מבין שאין בהקטרה וזבח מאומה מצד דרישת האל, אם כך הרי מצינו בהלכות מלכים ומלחמות פרק יא' הלכה א' שכל המשפטים חוזרים כימי קדם. מה יהיה טיבו של ביהמ"ק השלישי?
2. האם האמונה במשיח היא בבחינת בן - אדם תורני העומד בקריטריוני התורה העתיד ליגאלנו? או שמא רעיון האמונה ועיקרה ביהדות היא המשיח שיבוא?

לרב שלום וברכה! מהו החשש של מרן מפני המנהג האשכנזי הידוע שהביא הרמ"א למשמש בסירכות הריאה ומה שנפל נפל? דהרי אם נפל ונקרע ע"י המשמוש נגלה את הנקב בניפוח הריאה שהרי לא נשאר שם אלא חלק קטן מן הסרכא שלא יעמוד בלחץ הניפוח ואם אכן יש שם נקב הוא יתגלה? האם החשש הוא שמא ישאר חלק עבה יותר של הסרכא ואזי גם אם יש שם נקב מטריף הוא לא יתגלה ע"י הניפוח? וכעין חששו של מארי בהל' שחיטה (פ"יא אות ו) למה צריך זהירות גדולה לחתוך כמה שיותר סמוך לבשר בסכין ולא בצפורן שפעמים מתירים האיסור או אוסרים המותר .? והאם לפ"ז יש במשמוש גריעותא גם לשיטתנו וכדברי מארי?

לק"י שלום לכבוד הרב!
התחתנתי לפני זמן מועט. במהלך שבעת ימי הנקיים אני לובשת תחתון לבן אולם במהלך היום מופיעות לי עליו הפרשות בצבעי חום בהיר - צהבהב שמלכלכות את התחתון. עד הבדיקה יוצא נקי לחלוטין. א) האם במקרה כזה מותר לי לשים תחתונית לבנה?
ב) אם מותר לשים תחתונית לבנה בזמן ימי שבעת הנקיים - האם מותר לשים אותה על תחתון צבעוני?
תודה רבה לרב!

שלום הרב, הייתי מעוניינת לדעת האם רב השופט בדין תורה יכול להיות גם עד עבור ההגנה במשפט בו הוא שופט, ולקבוע את פסק הדין על סמך אותה עדות בלבד?תודה רבה!

לכבוד הרב הרמב"ם כותב בהלכות ע"ז פד הו והיאך דין עיר הנדחת. בזמן שתהיה ראויה להעשות עיר הנדחת. בית דין הגדול שולחין ודורשין וחוקרין עד שידעו בראיה ברורה שהודחה כל העיר או רובה.
1) מדוע דין עיר הנידחת כך הוא? והרי כתב הרמב"ם - פו ה"ב: ויהיו המודחין ממאה ועד רובו של שבט. אבל אם הודח רובו של שבט דנין אותם כיחידים?
תודה לכבוד התורה