ברית לתאומים
נולדו לבני תאומים, בשבוע הבא תתקיים הברית לשניהם באותו מעמד ואולי עם פסק זמן, האם ברכת "שהחיינו" פעם אחת פותרת לשניהם? האם יש מקום לברכה לכל אחד בנפרד כמו בשני לילי חג ראש השנה שבליל שני אני סומכים על בגד חדש או אפילו ללא?
האם הרב יוכל לענות לי על מה מברך אדם (ברכה ראשונה ואחרונה) כשאוכל -
א. פסק זמן - חטיף שוקולד עם בסקוויט.
ב. שלווה - חטיף מחיטה שעל ההכשר כתוב שהברכה הראשונה היא
ב. אדמה.
ג. בוטנים אמריקאיים - על ההכשר כתוב שהברכה הראשונה היא מ. מזונות. יישר כוח.
א. שהכל.
ב. אכן כן. בורא פרי האדמה.
ג. על הציפוי - מזונות. על הבוטן - אם אכלו לאחר שמצץ או אכל את הציפוי, מברך פרי האדמה.
נולדו לבני תאומים, בשבוע הבא תתקיים הברית לשניהם באותו מעמד ואולי עם פסק זמן, האם ברכת "שהחיינו" פעם אחת פותרת לשניהם? האם יש מקום לברכה לכל אחד בנפרד כמו בשני לילי חג ראש השנה שבליל שני אני סומכים על בגד חדש או אפילו ללא?
שלום לכבוד הרב המרביץ תורה ברבים...
שאלתי היא לגבי ברכת המזון האם ילד מתחת לגיל מצוות יכול להוציא בזימון(הילד יודע למי מברכים)?
או האם אני יכול לזמן והילד יברך?
כמו-כן שאבא שלי מזמין אותי לברך האם ראוי שאני יעביר את הברכה לאחי הבכור שהוא יברך או לאחי הקטן כדי להרגילו בברכה..
כשמברכים על כוס יין אחת לצורך ברהמ"ז וגם ל"שבע ברכות", האם נוגד הכלל: "אין עושין את המצוות חבילות חבילות"?
מדוע הספרדים נוהגים כיום בשתי כוסות כאשכנזים בניגוד לשיטת מרן והרמב"ם?
מהי סיבת השינוי במיקום ברכת הגפן ש"בשבע ברכות" היא הראשונה ואילו בברהמ"ז היא האחרונה?
שלום לכבוד הרב אודה לרב אם יוכל להסביר לי את ברכת בורא נפשות לפי יהודי תימן. לא מסתדר לי הענין התחבירי "בורא נפשות רבות על כל מה שברא חי העולמים" שאולי היה עדיף להגיד "בורא נפשות רבות וכל מה שברא חי העולמים" או בניסוח אחר.
תודה רבה.
א. מצוי מאוד שבאים למקום עבודה אורחים (או יועצים או מפקחים או שאר אורחים) לפגישה, ומכינים להם שתיה חמה (תה או קפה), וחלק מהאורחים אינם שומרי מצוות, ולא יברכו על הקפה. האם יש ליתן להם. או שזה היתר דחוק?
ב. נשאלנו הכי מאחד מבתי ההוראה, אישה חוזרת לעבודה לאחר חופשת לידה. במקום עבודתה מקובל שאחר חזרה לעבודה, להביא קצת עוגות להניח במטבח שיאכלו שאר העובדים, חלק מן העובדים הם חילוניים האם מותר? השואלת ציינה כי זה לא נעים לא להביא שום דבר. עכ"ל השואלת. ומבית ההוראה שאלו אם יש סברא להתיר.
ילמדנו רבנו
1) לדעת הר"מ, האם אכסנאי מותר בתשמיש כאשר ייחדו לזוג חדר בפני עצמם, כמו שכתב השו"ע? באיזו מציאות מותר?
2) ת"ח אמר לי שאם אדם קובע סעודה על חטיף 'ביסלי' וכיוצ"ב, יברך רק 'על מחיה', כיון שאין דרך פת להיות כ"כ קטנה. האם הרב מסכים? ברוך תהיה לעולם תחיה
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
יש לי שלוש שאלות: א) על אלו בגדים יש לברך שהחיינו?
ב) כיצד מברכים את הברכה? (ז"א האם מסתכלים על הבגד לאחר שלבשנו אותו ומברכים או משהו בדומה)
ג) אם לבשתי בגד חדש אבל לא ברכתי עליו שהחיינו - האם יש צורך לברך אע"פ שעבר זמן מאז שלבשתי אותו?
תודה רבה לכבוד הרב!
שאלה 1:
האם ניתן לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" על סנדלי שורש? כיום לכאורה נראה שהם .
ממש מנעל לכל עניין.
שאלה 2:
אני אחראי השכמה בבוקר בישיבה בה אני לומד.
האם ברכת "המכין מצעדי גבר" יכולה להיאמר כבר כאשר אני יוצא מהדלת כדי להעיר או רק כאשר אני מתחיל לצאת לכיוון בית המדרש לתפילה. בעצם מה נחשב יציאה לדרך?
שאלה 3:
אם כבר נעלתי נעליים/התלבשתי/רקעתי את רגליי על הארץ/פקחתי עיניי וכו האם אני יכול לברך אחרי המעשה? ואם לא, האם אני יכול לחזור שוב על הפעולה כדי לברך? (לדוגמה להוריד את הנעל ולנעול שוב, לברך כאשר רגליי שוב על הארץ וכו)
שלום לכת"ר. אכל כזית מן האוכלין ופחות מרביעית מן המשקין, ורוצה לברך נפשות על האוכלין בלבד! כדי שיוכל להמשיך ולשתות (בלי ברכה), האם אפשרי? או ברכת בורא נפשות פוטרת את המשקין ומהוי היסח הדעת ויצטרך לברך שוב על המשקין. תודה רבה!