לק"י

לכבוד הרב ערוסי שליט"א.

אני לומד בישיבת הסדר "אפיקי דעת" בשדרות ושם יש הרבה תלמידים בישיבה מכל העדות והסוגים.

שלום לכבוד הרב שליט"א
"אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב"ה משאיל בו שנאמר (ישעיהו נ) מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו יבטח בשם ה' מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח" האם יציאה לעבודה נחשבת כדבר רשות? היכן עובר הגבול? יישר כח ותודה רבה

לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
בגינתנו ישנו עץ אשכוליות שאנו קוטפים ממנו מדי פעם. א) במקרה שקוטפים רק פרי אחד (דהיינו רק אשכולית אחת) האם יש צורך לעשר בברכה? או שמא מעשרים בברכה רק אם יש כמות של פירות?
ב) נודע לי שהשנה היא שנת מעשר עני - אשמח אם כבוד הרב יוכל להסביר לי כיצד נותנים משער עני? האם בכל פעם שקוטפים פירות צריך לתת מעשר עני או שמא אפרת לתת פעם אחת ולכוון על כל הפירות שיקטפו השנה?
תודה רבה מראש לרב!

באיזה מקומות יש מקום לחומרות ובאיזה לא. רק מתי שכתוב כל המוסיף הרי זה משובח או גם במקומות אחרים?

האם מותר להתערב (שפלוני צודק או שאלמוני צודק. שפלוני ינצח או שאלמוני ינצח) או שיש בזה בעיית הסמכתה ?

שלום לכבוד הרב,
האם לדעת מארי מותר לספרדי לסמוך על צורת הפתח של ימינו? שהרי מרן מעתיק את לשון הרמב"ם ולא מצאתי שמרן כותב בפרוש נגד שיטתו של מארי. בכל אופן האם לספרדי מותר לסמוך לכתכילה על צורת הפתח או שמא עליו להחמיר?

שלום כבוד הרב.
לסלון דירה בקומה גבוהה יש מרפסת אחת גדולה - שאינה מקורה - לכל אורכו של הסלון. יש שלוש יציאות למרפסת מתוך הסלון. הפתחים הללו סמוכים האחד לשני בכחצי מטר. האם שלושת הפתחים חייבים במזוזה, או רק אחד מהם? אולי זה שישמש ביומיום כפתח היציאה למרפסת?

בס"ד שלום לכבו דהרב!
גיסתי עובדת בחנות לכובעי נשים. מידי פעם היא מביאה לי ממוצרי החנות במתנה, והיא מציינת שהיא משלמת לבעלת החנות ע"פ המחיר שבעלת החנות משלמת לספקים שלה ולא ע"פ המחיר שנקוב על הכובע (שזה המחיר שאותו בעלת החנות דורשת מהלקוחות עבור הכובע) אני יודעת שהדבר נעשה ללא ידיעתה של בעלת החנות. יש לציין שלגיסתי ישנה הנחת עובד על מוצרי החנות אך היא מגיעהל - 30 אחוזים ולא יותר. האם יש כאן חשש גזל? האם מותר לי לקבל את מתנתה של גיסתי?
תודה מראש.

שלום מארי, קראתי את ספריו של ד"ר גברא, "מחקרים בסידורי תימן". בין השאר, הוא דן שם בנושא הכנסת והוצאת ספר תורה. מסתבר שבתכאליל הקדומים, לא מופיע סדר אמירה כלשהו בהכנסת והוצאת ספר תורה. כלומר לא היו אומרים כלום, ובפרט "מה רב טובך" וכל הסדר בהכנסת הספר, אלא מוציאים ישר ומכניסים ישר. הוא דן שם ב"פשרתם" של הדרדעים, לומר "מה רב טובך" לפני ההפטרה, ובפרט מביא את מאמרך בעניין, בו דנת בפתרון של מהרי"ץ וביקרת פתרון זה.